.png)
אפרודיטה ג`ונס היתה כתבת מטעם ערוץ ה- Fox News שסיקרה את האירועים בתקופת המשפט של מייקל ג`קסון בשנת 2005. כמרבית אנשי התקשורת סביבה, גם ג'ונס היתה משוכנעת שג'קסון אשם בכל המיוחס לו. לאחר הזיכוי היא הבינה שעשתה טעות והרגישה אשמה שלקחה חלק בסיקור ההרסני נגד ג`קסון. בספר "הקונספירציה" היא משתפת את הפרשנות שלה לעדויות, לראיות ולאירועים שהובילו לזיכוי החד משמעי של ג'קסון בבית המשפט. פרק 6 מתמקד בעדויות של שתי הדיילות שנכחו בטיסה של ג'קסון עם משפחת ארוויזו ובעדות מומחה של פסיכולוג מטעם התביעה.
לפרטים המלאים ולמידע מקיף על המשפט, היכנסו לפרשת 2005 באתר.
מה הביא את מייקל ג'קסון אל בית המשפט?
בחודש בפרואר 2003 שודר בכל רחבי העולם הסרט הדוקומנטרי "לחיות עם מייקל ג'קסון" מאת איש התקשורת הבריטי, מרטין באשיר. ג'קסון הוצג ע"י העיתונאי באור שלילי בטקסטים חדים על עניין של פדופיליה מצידו כלפי ילדים.
שלוש שנים לפני כן, ג'קסון פגש במשפחה הרוסה של הורים גרושים ו- 3 ילדים אשר אחד מהם הוא גאווין ארויזו בן ה- 12 (דאז) שחלה במחלת הלוקימיה וחלומו היה לפגוש את מייקל ג'קסון. בימים בהם שכב בבית החולים בין טיפול כימותרפיה אחד לאחר ניסתה המשפחה ליצור קשר עם סלבריטאים שונים לקבלת עזרה כספית לאחר שלטענתם הרופאים אמרו שאין לגאווין עוד סיכוי לחיים.
המשפחה פנתה לקומיקאי ג'יימי מסדה וביקשה ממנו להכיר להם סלבריטאים שונים בהם גם מייקל ג'קסון, ששמח ליצור קשר עם המשפחה לאחר ששמע שגאווין חולה וקיווה לעזור לו להחלים. מייקל אימץ את המשפחה והזמין אותם לשהות בנוורלנד. עם הזמן, משהתקרבו יותר לחיק משפחתו של מייקל, שמנתה גם את ילדיו שלו; פרינס ופאריס ג'קסון הם ראו את עצמם חלק בלתי נפרד מהמשפחה וכינו את מייקל "אבא".
בסרטו של באשיר נראים ג'קסון וגאווין אוחזים ידיים כמו אב ובן וגאווין מספר כמה מייקל חבר טוב שעוזר להם המון. לאחר שידור הסרט משפחת ארויזו הופצצו בבקשות מכל כלי תקשורת אפשרי ברחבי אמריקה שישתפו איתם פעולה וימכרו סיפורים עסיסיים על יחסיו של ג'קסון עם גאווין. המשפחה סירבה בכל תוקף ואף צילמה ראיון מיוחד בו הם משבחים את ג'קסון ונשבעים שאין להם אף מילה לא הולמת לומר עליו.
מייקל לקח על עצמו את גאווין כאתגר לריפוי מנטלי שייחסל את הסרטן וכשגאווין החלים מייקל פנה לעיסוקיו היום-יומיים והקשר עם הארויזואים הלך ורפף. הארויזואים חסרי הכל לא זכרו חסד נעורים לג'קסון, ואמם, ג'נט פנתה אל הפסיכולוג המחוזי בלוס אנג'לס, ד"ר כץ (אותו ד"ר שהיה מעורב בפרשה עם ג'ורדן צ'אנדלר ב 1993) והוא הפנה אותם אל עוה"ד לארי פלדמן (שגם הוא היה מעורב בפרשה מ 1993) במטרה לבדוק אם יש עילה לתבוע את ג'קסון כספית על הטרדה מינית.
המשפחה קיבלה את הלגיטימציה לפעול מכיוון שג'קסון כבר הואשם בשנת 1993 והגיע להסדר כספי עם משפחת צ'אנדלר- דבר שקסם לג'נט ארויזו, היא הבינה שיש לה סיכוי טוב לסחוט כסף ממייקל ג'קסון, והרבה. אך בעקבות שינוי בחוק בקליפורניה - לפיו ההאשמות של הטרדה מינית חייבות להתחיל במשפט פלילי ורק אחרי זה בתביעה כספית (חוק ששונה בעקבות הפרשה של 1993) - היה עליה בראש ובראשונה להגיש תלונה נגד ג'קסון.
ב- 18 לנובמבר 2003 פלשה משטרת לוס אנגל'ס מלווה ב- 80 שוטרים אל נוורלנד בזמן שג'קסון לא היה במקום והחריבה את ביתו במטרה למצוא פיסת מידע שתקשור אותו לתלונות שיוחסו אליו. ג'קסון הגיע מיד לתחנת המשטרה כשנודע לו על הדבר, הוא נאזק מיד ונשלח למעצר שם זכה ליחס משפיל מצד השוטרים ושוחרר בערבות של 3 מליון דולרים והחרמת דרכונו. כחודש לאחר מכן שוחח עם אד בראדלי על העניין בגילוי לב בראיון לרשת פוקס ניוז.
לשימוע הראשון אשר התרחש ב- 16 לינואר 2004 הגיעו מאות רבות של מעריצים ותומכים אל בית המשפט.
פרק 6:
המעריצים היו האנשים שמייקל היה הכי קרוב אליהם בתקופה זו של המשפט. הוא היה זקוק לאהבה ולתמיכה שלהם, הם היו מגיעים ומשמיעים שירים מחוץ לבית המשפט מהאלבומים 'HIStory' ו- 'Thriller'. הם ניסו להסביר לאנשי התקשורת את האמת שעומדת מאחורי כל הסיפור עוד מההאשמות ב- 1993 באמצעות סרטונים וקטעי חדשות, הם ניסו להראות שמייקל היה קרבן של שמועות בידי אנשים רעים. הם ניסו להסביר שזו קונספירציה של אנשים שחברו ל ''Sony Music' (חברת התקליטים שייצגה את ג'קסון) עוד לפני שהתחיל המשפט. לא היה אף מפורסם שהיו לו תומכים מכל גזע ולאום, כל דת, כל גיל. הם הקדישו את עצמם למייקל, הביאו עימם חולצות ושלטים.
לעיתים אביו ואמו של מייקל היו מלווים אותו לבית המשפט, האחים- ג'קי טיטו, ג'רמיין, מרלון ורנדי. האחיות רבי ולה-טויה הגיעו לעיתים רחוקות יותר. ג'נט משום מה הגיעה רק פעמיים לבית המשפט, ביום בו המשפחה לבשה כולה לבן וביום של פסק הדין. ג'וזף ג'קסון (האב) לא הגיע כל יום לבית המשפט, אבל כשהגיע נשאר למשך שבועות. היתה זו אמו, קת'רין ג'קסון שהתמידה להגיע יום-יום לתוך הכאוס ששרר בבית המשפט. היא נתנה לו כוח שהוא לא היה יכול בלעדיו.
כשהשבועות הפכו לחודשים בבית המשפט היו פעמים שמייקל נראה כה חלוש שהיה נאלץ לתמוך בשולחן ההגנה ולהיעזר בשומרי הראש שלו.
מייקל הסיט את משקפי השמש שלו כשהגיעה לחדר מיס לורן וולס, דיילת ששירתה אותו בטיסות מספר לא מבוטל של פעמים. היא נכחה בטיסה שמשפחת ארויזו ומייקל חזרו לנוורלנד ממיאמי. היא מספרת שמייקל ביקש לשתות משקה חריף בבקבוקי דיאט קולה כדי שהילדים לא יבחינו שמדובר בשתיה חריפה. מייקל ככל הנראה התבייש במידת מה והיה נבוך כשדיברו על נושא האלכוהול.
תומאס מזארו, עוה"ד של ג'קסון שאל אותה אם היא נתקלה בילדים תחת שכרות במהלך הטיסה.
"אני מעולם לא ראיתי ילדים שיכורים בטיסות עם מר ג'קסון".
-"ואת הבנת שמייקל ביקש למזוג אלכוהול בבקבוקי קולה כי הוא היה מתוח בטיסות?" שאל.
- "כן", ענתה גב' וולס לחיוב.
מזארו שאל שוב את הגברת לוודא שמייקל ביקש לשמור יין לבן בבקבוקי קולה בכל טיסה, זה היה עניין חשוב בקייס כיוון שסטאר וגאווין טענו שבטיסה ממיאמי לנוורלנד גאווין שתה עם מייקל דיאט קולה. שניהם טענו שבמקום לשתות סודה גאווין שתה יין.
כשוולס עזבה את דוכן העדים היה נראה שהיה לה העונג לשרת את מייקל ג'קסון ומשפחתו.
הדיילת השניה שהגיעה להעיד היתה סנדי בל אשר שירתה את ג'קסון ומשפחתו באותה טיסה פנימית שחלקו עם הארויזואים. סנדי נראתה משוכנעת ובטוחה בעצמה, היה נראה שהיא שמחה לראות את מייקל גם בנסיבות הלא נעימות הללו. היא סיפרה שהיא נתנה למייקל יין לבן ושהוא לא רצה שילדיו יידעו שהוא שותה. היא הוסיפה כי נתנה לג'נט ארויזו וביתה דאבלין ולמארי ניקול (אחת הנוסעות) שתיה שמארי ודאבלין הזמינו בעצמן.
מייקל הסמיק נוכח העדות של סנדי, היה ברור שהוא לא רצה לחשוף את חיבתו לשתיה חריפה.
דאבלין ארויזו אשר טענה שמעולם לא טעמה אלכוהול עד אחרי הטיסה ממיאמי לנוורלנד ונשבעה שמייקל בעצמו נתן לה שתיה חריפה מהמרתף הסודי באחוזה טענה שהיא "לא אוהבת את הטעם".
חבר המושבעים שמע מגב' בל שדאבלין הזמינה אלכוהול מבלי ידיעתו של ג'קסון.
סנדי בל תיארה את גאווין כילד חצוף, מעיק וחסר רסן שהתייחס אליה כאל פרגיה רווקה. היא מספרת שהוא זרק את ילקוט הספרים שלו לכיוונה ושהזמין ללא הפסקה אוכל מהרגע שעלה על המטוס והתלונן על השירות והאיכות של האוכל, זרק תפוחי אדמה על אחד הנוסעים- ד"ר שנרדם בטיסה.
שאר הנוסעים היו מנומסים לדבריה פרט למשפחת ארויזו. ג'נט ארויזו לא ניסתה להפסיק את התנהגותו הברברית של בנה. בל העידה שגאווין לא היה שתוי ושמייקל היה רגוע וישן במהלך הטיסה.
בוקר אחד נתבקש פסיכולוג בשם אנטוני ארקוויזו להעיד בשם התביעה. הוא סיפר לחבר המושבעים שהוא עבד עם ילדים שהותקפו מינית מאז שנות ה-70. כשמזארו תישאל את הפסיכולוג חבר המושבעים גילה שאנטוני קיבל כסף כדי לצודד בתביעה.
"אתה מסכים שישנן טענות לא מוצדקות מצד ילדים לגבי ניצול מיני?" מזארו שאל.
"כמה", השיב אנטוני.
מזארו בעצמו תיאר מקרה שטיפל בו, על ילדים ששיקרו לגבי הטרדה מינית והודו אחרי שנים שהעדות שלהם היתה שקרית. חבר המושבעים הבין שלפסיכולוג לא היה הרבה נסיון לגבי מקרים של הטרדה מינית בילדים. הוא ניסה להסיט את הנושא של "עדויות שקר בקרב ילדים" אבל מזארו רצה לרדת לפרטים.
"אז אתה מסכים שהורים מסוגלים לגרום לילדים שלהם לטעון טענות שקר לגבי הטרדה מינית, נכון?", "אני לא מרבה לחשוב באופן אבסולוטי" ענה הפסיכולוג. "למרות שזה אפשרי שילד ישקר בשביל הוריו" הוסיף.
ד"ר ארקוויזו לא ידע דבר על המקרה של גאווין. "הרשה לי לשאול אותך על מצב היפוטטי" מזארו ביקש. "קח לדוגמה אישה ושלושה ילדים, ללא דמות אב בסביבה כתוצאה ממקרה גירושים טראומתי.
מסיבה כלשהי האם והילדיה אימצו מישהו שיהיה להם לאב, הילדים קראו לו"'אבא" והאם צודדה בילדיה לייחס אליו דמות אב".
הוא שאל את הפסיכולוג מה הוא חושב על המקרה שלפתע האם מאיצה בילדיה לשקר על הטרדה מינית מצד אותו אדם רק בגלל שחשו רע כי הוא לא בסביבה. והוסיף שיש לילדים נסיון עם עורכי דין והאשמות שווא. הד"ר הרגיש שהוא לא יכול לענות על השאלה.
תומאס מזארו המשיך לתשאל את הד"ר שהודה בשני דברים:
1- שיש מקרים בהם ילדים משקרים גם אם מעולם לא הוטרדו.
2- במקרים מסויימים ילד טוען שמבוגר נגע בו (לא במובן טהור) ולאחר מכן טוען שהמגע היה טהור לחלוטין. הפסיכולוג אף הודה בפני מזארו שילדים משקרים בשביל הוריהם.
הד"ר לא אהב את השאלות של מזארו והוא אמר לחבר המושבעים ש 6% מהילדים מוסרים עדות שקר לגבי הטרדה מינית. הוא טען שהוא לא נתקל במקרה כזה, היה נראה שהעדות היא לטובת צד אחד- התביעה, הפסיכולוג היה מוטה כלפי התביעה ואף קיבל על כך כסף.
