חיפוש

"מייקל ג'קסון: הקונספירציה" - פרק 9

אפרודיטה ג`ונס היא כתבת מטעם ערוץ ה- Fox News שסיקרה את האירועים בתקופת המשפט של מייקל ג`קסון בשנת 2005. כמרבית אנשי התקשורת סביבה, גם ג'ונס היתה משוכנעת שג'קסון אשם בכל המיוחס לו. לאחר הזיכוי היא הבינה שעשתה טעות והרגישה אשמה שלקחה חלק בסיקור ההרסני נגד ג`קסון. בספר "הקונספירציה" היא משתפת את הפרשנות שלה לעדויות, לראיות ולאירועים שהובילו לזיכוי החד משמעי של ג'קסון בבית המשפט. הפרק התשיעי עוסק בעדותם של שלושה עדים משמעותיים: מטעם התביעה - דבי רואו, שבסופו של דבר העדות שלה היתה לטובת ג'קסון; ושני עדים מטעם ההגנה, ווייד רובסון וברט בארנס, שהכחישו בתוקף את הטענות שהוטרדו.



כך היה עולמו של ג'קסון, רצוף בסיבוכים, כמו העדות שנתנה אשתו לשעבר ואם שני ילדיו- דבי רואו אשר מצאה את עצמה בסיטואציה לא נעימה בה היא זומנה ע"י התביעה להעיד נגד ג'קסון- דבר אשר יעזור לה לקבל חזקה על ילדיה, פרינס ג'קסון ופאריס ג'קסון.

דבי היתה אמורה להעיד שהיא קראה טקסטים חיוביים על ג'קסון מול המצלמות בסרט התגובה 'מייקל ג'קסון משיב מלחמה'. התביעה ציפתה שהיא תעיד נגד מייקל ותספר שהוא אבא לא טוב ושתתלונן לגבי ביקוריה אצל הילדים. המדיה חיכתה שרואו תדבר רעות על ג'קסון, היתה המולה מצד התקשורת סביב בית המשפט כשנודע להם שדבי רואו עומדת להעיד.

כשנשאלה ע"י הסגן של התובע המחוזי- רון זונן אם היא שודלה לקרוא טקסטים בסרט של ג'קסון היא השיבה בשלילה. דבי טענה שהיא עדיין חלק מהמשפחה של מייקל ורצתה את טובת הילדים, לשמור עליהם מפני התקשורת. היה נראה שהיא נהנתה לדבר. היא סיפרה שהיא הסכימה להתראיין בסרט התגובה ולדבר באור חיובי על ג'קסון כי זו היתה ההזדמנות שלה לראות את הילדים שלא ראתה מזה שנתיים וגם קיוותה לחדש את הקשר עם מייקל.


מזארו רצה לדעת ממנה יותר פרטים לגבי הויכוח על חזקת הילדים, אך דבי לא רצתה לכנות את המצב כויכוח. היא לא רצתה להכעיס את מייקל והיא הסתכלה עליו במבט מעורפל. דבי רואו טענה שאנשיו של ג'קסון תמיד היו מקבלים החלטות לגביו על דעת עצמם מבלי להתייעץ עימו ברוב המקרים. היא נתנה דוגמה את סרט התגובה שבו שלושה מאנשיו של ג'קסון- דיטר, שאפל וקוניצר התכוונו להרוויח המון כסף מהסרט ע"י מניפולציות.

היא אמרה שמייקל אבא טוב, איש משפחה ובן אדם שאכפת לה ממנו. היא הציגה את מייקל כחבר וסיפרה שהעניקה לו את המשמורת על הילדים כשהתגרשו ועם דמעות בעיניה הסתכלה לעברו.

כשירדה מהדוכן היא לא הפסיקה להסתכל עליו, אך מייקל דחה את מבטה המתחנן. היה ברור שהוא נפגע מהבגידה שלה.

דבי היתה עדה של התביעה, כל מילה טובה שאמרה על מייקל או כוונה טובה לא היתה משנה את המצב. היא שיתפה פעולה עם המשטרה בכך שסייעה לתביעה נגדו.


כשמזארו תשאל אותה רואו סיפרה שהיא היתה מודאגת מהאנשים שסבבו את ג'קסון בתחילת 2003 והזהירה אותו מכמה אנשים.


דבי רואו בבית המשפט, 2005

"איך הבנת שמר שאפל התכוון להרוויח מליונים מהסרט?" מזארו התפלא.

"הוא סיפר לי ששילמו לו על זה, הוא סיפר לי שחלק מהכסף יהיה מחוב שג'קסון היה חייב לו".

"האם אי פעם קיבלת הרושם שמר שאפל לא נתן למייקל ג'קסון את כל האינפורמציה לגבי הכוונות שלו?" שאל.

"הוא היה כמו כולם סביב מר ג'קסון, כן, הוא לא אמר הכל", הסבירה דבי. היא גרמה לחבר המושבעים להבין שמייקל היה בחברת שקרנים ושהיה יכול לבטוח רק באנשים בודדים בחייו, האנשים שרצו "להציל" אותו היו מעוניינים בכסף שלו. הם הבינו כי מייקל היה קרבן מניפולציות של אנשים לאורך השנים ומייקל הפך להיות פגיע יותר.

"האם שאפל אמר לך שהוא, דיטר וקונטיצר הולכים לעשות הרבה כסף מהבעיות שבאו אחרי הסרט של באשיר?" מזארו לחץ.

"הם אמרו שהם הולכים לתקן את הבעיה ואמרו שיעשו כסף".

"וזה הטריד אותך, לא?"

"כן", השיבה.



מייקל ג'קסון ודבי רואו, שנות ה-90


רוברט סנגר, היועץ של תומאס מזארו טען שיש לבטל את כל ההאשמות שהוטחו כלפי ג'קסון, הוא הצביע על השקרים והסתירות בעדויות של בני משפחת ארויזו שהיו זדוניות ושקריות. סנגר התעקש בנוגע לעדותו של גאווין ארויזו לגבי התאריכים בהם ג'קסון כביכול ביצע בו מעשים מגונים.


גאווין טען שהמקרה הראשון התרחש ב -7 לפברואר 2003, דהיינו- 4 ימים לאחר שידור הסרט 'לחיות עם מייקל ג'קסון' בבריטניה. לאחר מכן גאווין שינה את הגרסה שלו וטען שהמקרה הראשון התרחש במרץ 2003.


"למעשה, מה שהארויזואים עשו- הם החליטו לשנות תאריכים", סיפר סנגר והוסיף שהם העבירו את התאריכים קרוב לימים האחרונים בהם שהו בנוורלנד. סנגר הוכיח במקרים ספציפיים שגאווין שיקר בוודאות כשהעיד על הדוכן. "הוא משקר", קבע. "זה כל העניין", אך השופט מלוויל לא מצא לנכון לפסול את ההאשמות. הוא ביקש מחבר המושבעים להיכנס לאולם וביקש מההגנה לקרוא לעד הראשון שלהם.

עד כה כל העדויות לעיל היו מאנשים שהוזמנו ע"י התביעה, חלקם בעד ג'קסון וחלקם נגד.


מזארו החל את ההגנה בקייס עם בחור אוסטרלי בשם וויד רובסון אשר החל ללמד ריקודים מגיל 12 והיה חבר של ג'קסון. וויד רובסון הפך להצלחה והיה כוראוגרף בין היתר של הזמרת בריטני ספירס.

וויד פגש במייקל שהיה בן 5, בשנת 1987 שג'קסון היה בזמנו מופיע את מסע ההופעות העולמי "Bad". הוא סיפר שהוא זכה בתחרות הריקודים שמייקל הציב לאותו סיבוב הופעות אך הזכיה הגדולה היתה לפגוש את מייקל בעצמו, סיפר. אמו של רובסון הפגישה ביניהם שוב בסטודיו בקליפורניה כשנתיים לאחר מכן וקיוותה שמייקל יסייע לבנה להתקדם בתחום הריקוד.

וויד סיפר שב- 1989 מייקל והוא הפכו לחברים והוא התארח אצל מייקל בחווה שהיה בן 7.


ב- 1991 עבר מאוסטרליה ללוס אנג'לס וביקר בערך כ 20 פעמים אצל ג'קסון ואף נשאר ללון בביתו לעיתים שבוע ואף יותר. על כל שאלה שנשאל בנוגע ליחס בלתי הולם מצד ג'קסון ענה נחרצות "לא". הוא סיפר לחבר המושבעים ששהה בחדר של מייקל מספר פעמים לא מבוטל ושהם היו משחקים במשחקי וידאו וצופים בסרטים. לגבי מקלחות משותפות עם מייקל הוא טען שלא היו פרט לרחצה בג'קוזי בה שניהם לבשו בגדי ים ושלא קרה שם דבר.

כמובן שכאשר הגיע תורה של התביעה לתשאל את רובסון, רון זונן החוקר הפרטי ניסה לשכנע את המושבעים שלרובסון היתה סיבה טובה להגן על ג'קסון, כיוון שהוא קידם אותו מקצועית ואף שיתף אותו בוידאוקליפ הידוע 'Black Or White'.

זונן שאל את רובסון מספר פעמים אם מייקל נגע בו, רובסון השיב שמעולם לא קרה דבר; "מר רובסון, כשהיית ישן אתה לא יכולת לדעת מה קרה, היית בן 7, נכון?"

"אני חושב שמשהו כזה היה מעיר אותי מהשינה", ענה רובסון.

זונן ניסה לשתול מילים בפיו של הבחור.


טום סנדון לא אהב את הרעיון שהגיע בחור נוסף לבית המשפט מצד ההגנה לסנגר על מייקל ג'קסון. האנשים שהיו פעילים בבית המשפט ידעו שהתביעה ניסתה לצוד אנשים שיעידו לצידם, כמו מקולי קלקין.

ווייד רובסון, העיד לטובת ג'קסון בבית המשפט

ברט ברנס, בחור בן 23 אשר טס מאוסטרליה לסנטה ברברה ועזב את מקום העבודה שלו לטובת עדות במשפטו של ג'קסון תיאר את מייקל כחבר טוב מאז שהיה בן 5. הוא סיפר שבזמנו כתב מכתב לג'קסון ונענה בשיחת טלפון ממנו. הוא ביקר עם משפחתו בנוורלנד עשר פעמים, בהן סיפר למושבעים שביקש בעצמו להישאר בחדר השינה של ג'קסון. ללא היסוס, בקול נינוח סיפר על הפעמים ששהה בחדרו של ג'קסון.


"איך אתה מתאר את החדר שלו?" שאל מזארו.

"גדול, הוא ממש יפה כי אפשר לעשות שם הרבה כיף, משחקי וידאו וכאלה, בעצם זה הכי טוב שאני יכול לתאר". השיב.

"האם אי פעם ישנת במיטתו של ג'קסון?"

"כן, ישנתי".

"כמה פעמים אתה חושב שישנת במיטתו?"

"אינספור".

"האם מר ג'קסון הטריד אותך?"

"לחלוטין לא", השיב ברנס "ואני יכול להבטיח לך שאם כן, אני לא הייתי במעמד הזה עכשיו".

"האם מר ג'קסון נגע בך באופן מיני?" מזארו שאל.

"מעולם לא. אני לא הייתי עומד כאן אם כן". ברנס השיב.

"האם מר ג'קסון נגע אי פעם בחלקים בגופך באופן שנראה לך בלתי הולם?"

"מעולם לא. זה לא עניין שהייתי עומד בו".


ברנס תיאר את האווירה בפעמים ששהה בחדרו של מייקל כמו 'כיף', הוא סיפר שאחותו גם היתה שם יחד עם בני הדודים של ג'קסון ופרנק אלדו, מארי ניקול קאזיו ומקולי קלקין. הוא סיפר שנהנה מאד בנוורלנד מהאוכל שטעם מכל הסוגים וצפה בסרטים מצויירים ורכב ברחבי החווה.

"אתה מודע להאשמות שנאמרו על ג'קסון בכך שהוא נגע בך באופן לא הולם כשהיית איתו?" שאל מזארו.

"כן ואני נרגז מאד על כך", השיב ברנס.

"למה אתה נרגז כל כך?"

"כי זה לא נכון והם מזכירים את שמי סביב כל הליכלוך הזה ואני מאוד מאוד מאוד לא מרוצה מזה".

המושבעים הבחינו שברנס היה עצבני, הבחור לא אהב את הסיפורים שמכרו עובדי החווה לתקשורת תמורת כסף, דוגמת הסיפור שראו אותו כביכול מתקלח עם ג'קסון. ברנס סיפר שמייקל הוא כמו בן משפחה עבורו ששמר איתו על קשר לאורך השנים.


ברט ברנס בבית המשפט, 2005

כשרון זונן תשאל את ברנס היה ברור שהוא מנסה להפוך את הקערה על פיה בשאלות מתחכמות. הוא ניסה כל שיכול לתפוס את ברנס במילים. "אתה יכול לומר את השמות של האנשים ששהו אתכם בחדר השינה עם מייקל ג'קסון?" זונן דרש לדעת.


"אחותי, מקולי קלקין, היו גם לָבּון ואֶליה". ברנס נזכר. "היו גם פרנק, אדי, דומיניק ובנו (של מייקל) פרינס".

זונן התפלא מדוע ברנס המשיך לישון עם ג'קסון עד גיל 19. ברנס סיפר שהוא חלק עם מייקל את החדר השינה יחד עם פרינס מייקל שהיה אז בן 3.

חבר המושבעים הקשיב לברנס בעיניים פקוחות, ניסו לקרוא בין השורות. הם רצו לדעת אם זנון מתכוון להפעיל את אותה הטקטיקה שהפעיל קודם לכן עם וויד רובסון.

כשברנס עמד על דוכן העדים, זונן הציג את הספר 'Boys will be Boys' ('בנים יהיו בנים') ו 'The Boy' ('הבן') שנלקחו מנוורלנד ב- 1993. היו אלו ספרי אמנות שמצויריים בהם ילדים עירומים משחקים ומכייפים בבריכות ובעצים. זונן שאל את ברנס אם הוא מכיר את הספרים וברנס השיב בשלילה. הוא אף סיפר למושבעים שהוא לא מוצא כל עניין מיני בספרים, יצירות אמנות תמימות לחלוטין.


"אתה עדיין ישן עם מייקל ג'קסון?"

"לא, אני לא". ברנס ענה.

"באיזה גיל הפסקת לישון עם מייקל ג'קסון?"

"אני לא מסוגל לזכור".

"למה אתה עדיין לא ישן עם מייקל ג'קסון?"

"ובכן, יש לו את הילדים שלו כיום".

זונן המשיך לדחוק את ברנס בשאלות כדי להגיע לקצה חוט. הוא שאל אותו אם הוא אי פעם שיתף את הוריו לגבי הלינה בחדר השינה של ג'קסון או אם ג'קסון הראה לו חומר פורנוגרפי אך הוא נענה בשלילה מצד ברנס. הוא שאל את הבחור מה לבשו השניים שישנו יחד וברנס ענה שהם תמיד היו לבושים בחולצה ומכנסיים או בפיג'מות. זונן רצה לדעת אם מייקל אי פעם אמר לברנס שהוא צריך לישון איתו וברנס לא זכר מקרה כזה.

זונן ניסה להוכיח שמייקל נישק או נגע בברנס כשהבין שנסיונותיו להוכיח את ג'קסון כסוטה עלו בתוהו, אך הדבר היחיד שברנס זכר הוא שג'קסון נישק על לחייו ועל מצחו.

מייקל ג'קסון וחברו, ברט ברנס, שנות ה-90 המוקדמות

66 צפיות0 תגובות

© 2020 by MJStory

MJISRL18_OPACITY.png

With Michael Jackson Israel