top of page

מייקל ג'קסון: הקונספירציה  
מאת אפרודיטה ג'ונס

AJ+B.jpg

חלק זה מבוסס על הספר "מייקל ג'קסון - קונספירציה" שנכתב על ידי העיתונאית אפרודיטה ג'ונס והומלץ על ידי עוה"ד של ג'קסון, תומאס מזארו, לאחר שקרא אותו בשנת 2007

 

פרק 1 - מבוא

 

אפרודיטה ג`ונס, כתבת בערוץ ה- Fox News היתה אחת מכתבי החדשות של הערוץ אשר סיקרה את האירועים בתק` המשפט שהתנהל נגד מייקל ג`קסון בשנת 2005 והביעה התנגדות כלפי ג`קסון לאורך כל התקופה. אנשי התקשורת סביבה היו בטוחים שמייקל ג`קסון אשם בכל המיוחס לו. כשקראה על הזיכוי של הכוכב בעיתונים היא הרגישה אשמה שנטלה חלק מהמדיה שסגרה על ג`קסון והרסה אותו.

 

ג'ונס מספרת שפנתה אל ראש חבר המושבעים, פול רודריגז אשר טען שג`קסון היה מטרה לסחיטה וחף מפשע מכל האישומים שהופנו כנגדו ושהיה קרבן של התקשורת. היא הרגישה עצובה וגילתה אמפתיה כלפי ג`קסון כשגילתה שכל העולם היה נגדו.

היא רצתה שהמעריצים שלו יידעו שהיא לא תומכת במה שהתקשורת גרמה לו ונסעה לשערי 'נוורלנד' (אחוזתו של מייקל ג`קסון) להתפייס איתם. המעריצים לא האמינו לה, חלקם קיללו אותה בעוד היא מנסה להסביר שהיא בסה"כ עשתה את העבודה שלה וסיקרה את מה שאירע בבית המשפט בלי כוונה להכפיש את ג`קסון. היא מעולם לא חשבה שתכתוב ספר על הפרשה עד אשר הסתיימה וג`ונס הבינה משהו אחד- אמריקה שונאת את ג`קסון.

 

אף אחד לא התכוון לכתוב ספר על הצד של ג`קסון בכל הסיפור, זה הרס את ג`ונס, היא חשבה איך ג`קסון הרגיש בכל הגהנום שהתקשורת יצרה סביבו שמטרתה בסופו של דבר היתה- להרוס אותו.

כשג`ונס פנתה אל השופט בסנטה ברברה, רודני מלוויל בבקשה להציץ בחומר שלא ראה אור מחוץ לכותלי בית המשפט היא נתקלה במסמך של התובע (גאווין ארויזו, 13 דאז) מחקירת המשטרה בו הוא "לא בטוח" לגבי כמה דברים. היא שאלה את אחת הפקידות בבית המשפט אם לדעתה ילד בגיל 13 מודע למיניות שלו והיא אמרה בביטחון שכן. מכאן הבינה ג`ונס את התשובה, היא יצרה קשר עם הפרקליט של ג`קסון, פרל ג`וניור והוא הציע לה לכתוב על זה. היא הרגישה שעומדת בפניה משימה קשה. אנשים סביבה צחקו כששמעו שהיא עומדת לכתוב ספר בעד ג`קסון. היא הרגישה שכל העולם נוחת על כתפיה שכנברה במסמכי בית המשפט וחשבה שלא תשלים את כתיבת הספר לעולם.

עורך הדין של מייקל ג`קסון, תומאס מזארו סיפר שלא רצה בשיתוף פעולה עם אפרודיטה ג`ונס במהלכו של המשפט בסנטה ברברה ושאם מבטיו היו מסוגלים להרוג, ג`ונס היתה מתה במקום.

שנה לאחר הזיכוי הוא פגש אותה במקרה בגלריית אמנות בבוורלי הילס והיא סיפרה לו שהיא כותבת ספר אודות המשפט של מייקל ג`קסון ושהיא מבינה לליבו על הכעס שיש לו כלפיה.

מזארו טוען שהמידע שהמדיה הפיצה לציבור היתה שטחית ורדודה ששירתה רק את הכוונות הזדוניות שלה.

מי שהציע וקישר בין מזארו וג`קסון היה אחיו של השני, רנדי ג`קסון אשר הכיר את מזארו שנים לפני כן. (מזארו ומייקל ג`קסון נפגשו מאוחר יותר בפלורידה).

מטרתו של מזארו היתה להתעמק בעיקר שבפרשה, בחבר המושבעים ובתובעים, הוא לא אהב את המצלמות ואת ההמולה התקשורתית, הוא לא חיפש תשומת לב ויוקרה, הוא אפילו מתח ביקורת על הסיקור של הימים הראשונים בבית המשפט ועל הראיון בתכנית "60 Minutes" שג`קסון נתן בנובמבר 2003, מיד לאחר התפוצצות הפרשה.

 

התביעה, שבראשה עמד התובע המחוזי- טום סנדון ביזבזה יותר זמן וכסף כדי להוציא את מייקל ג`קסון אשם וזה עוד ב- 1993 כשנתבע ג`קסון לראשונה ע"י ג`ורדי צ`אנדלר. סנדון נסע פעמיים באופן פרטי במהלך שנות ה-90 וחיפש אחר קורבנות שכביכול נוצלו ע"י ג`קסון, הוא לא מצא אפילו אחד. הוא שכר שירותי יחצנות לאתר אינטרנט שמטרתו היתה לאסוף חומר מפליל על ג`קסון.

העובדה שאנשים הוקסמו מעצם היותם חלק מהאירוע בזה שידברו או יספרו דברים על מייקל, היתה קריטית לדעתו של מזארו.

אמו של התובע- ג`נט ארויזו היתה לטענתו המטרה העיקרית בכל הסיפור, הוא ידע שהיא בעצמה תהיה האסון של התביעה בחקירה הצולבת, במיוחד לאחר ששמע אותה במשך 3 שעות בשימוע הראשון בינואר 2004.

הוא אסר לדווח עליה לעורך הדין המחוזי לאחר שהונתה את משרדי הרווחה. כמה מעורכי הדין דיווחו עליה למרות אזהרתו של מזארו ולתביעה לקח יותר זמן לשכנע אותה לנקוט עמדה בסיפור. היא היתה יכולה לסרב להעיד לפי החוק- דבר שהיה מקשה על ההגנה.

מזארו לא האמין שעורכי הדין רצו להזיק למייקל, הוא טוען שהם רצו לקחת חלק במשפט ולעזור לנאשם פגיע כמו כמוהו. בכל מקרה, לעורכי הדין הללו לא היה קשר להליך המשפטי בפועל שהתקיים מאוחר יותר.

T.S_

טום סנדון, התובע המחוזי

Thomas Mesereau.jpeg
תומאס מזארו, עוה"ד של ג'קסון

יום הכרעת הדין / מתוך "קונספירציה", אפרודיטה ג'ונס

 

ג`קסון עמד להגיע, נציגי השריף נהגו בקהל המעריצים של ג`קסון בנוקשות, דרשו שיעמדו בשקט.

במשך כל השבוע שלפני ההכרעה אנשי המדיה הגיעו בהמוניהם לסקר ולצלם, גם את התמונות של התא המיועד בבית הסוהר למייקל ג`קסון. אנשים ציפו שג`קסון יואשם, חלקם האמינו שג`קסון יסיים את חייו.

 

בצהריי יום שני, ה-13 ליוני 2005 הוכרזה הודעה על פסק הדין, אנשי התקשורת צבאו על המקום והמעריצים של ג`קסון היו נסערים מאד, מצויידים בשלטים, תמונות, פוסטרים, כרזות, חולצות ומצלמות.

אנשים שחיכו מחוץ לבית המשפט מכל העולם היו בטוחים שמייקל ג`קסון חף מפשע, מאוחדים להילחם למען הצדק. כשהגיע ג`קסון אל בית המשפט הדמעות והצרחות מכל עבר גרמו להרגשה כאילו העולם עוצר מלכת. לא משנה מה היה מצבו של ג`קסון ומה הרגיש באותו זמן, הוא לא הקרין זאת.

הוא תיקשר עם המעריצים שצרחו ותמכו בו, ניתו היה להבחין במתח שפקד את מייקל ג`קסון בתוך בית המשפט, הוא רצה להיות אחרי זה. הוא היה מפוחד כשעמד מעבר למחסום בכניסה לפני שנבדק, לבדו, למרות שעורך הדין שלו ומשפחתו האמינו בכל ליבם בחפותו ועמדו לצידו.

טום סנדון, התובע המחוזי היה נחוש בדעתו להציג את ג`קסון כפושע סדרתי. בעת ההכרעה ניתנו רק שישה מקומות למשפחת ג`קסון בתוך החדר. ג`נט איפשרה לאחיה הגדולים, רבי, לה-טויה, טיטו, מרלון ורנדי לשבת במקומה אחרי מייקל והעדיפה להישאר בחוץ.

בשעה 2:10 בצהריים השופט מלוויל פתח את המשפט, דממה שררה בחדר ולפתע הפקידה הבכירה של בית המשפט, לורנה ריי קראה:

 

"סעיף ראשון- קונספירציה– לא אשם.

סעיף שני- הטרדה מינית – לא אשם.

סעיף שלישי- לא אשם..."

not_guilty_covers.jpg

"לא אשם" הוקרא 14 פעמים לאחר כל סעיף, משפחת ג`קסון התחבקו והמעריצים החלו מגיעים בזהירות ששמעו על הזיכוי. המון התקשורת נדהמו נוכח חפותו של ג`קסון, הם היו בטוחים שג`קסון יבלה את ימיו מאחורי סורג ובריח.

מייקל שעמד אחרי דוכן העדים נראה כמו מלך מיתולוגי, היה בו משהו אימפריאלי. הוא הקשיב לדברי השופט וראשו מורם מעלה, מי שהיה קרוב אליו היה יכול להבחין בדמעה שזלגה מעינו.

 "מייקל, אתה חופשי, משוחרר" פסק השופט ומייקל הבין ששניים עשר המושבעים דחו את ההאשמות שהטיחו בו. הוא הודה לנציגי ההגנה ויצא מבית המשפט.

בחוץ חיכו המעריצים ברחוב אשר שמעו את הזיכוי בזמן אמת- הפריחו בלונים, צעקו ובכו משמחה, אישה אחת שיחררה יונים לבנות בכל קריאת "חף מפשע". משפחת ג`קסון עברו כולם יחד כגוש אחד בים אלפי הצלמים והכתבים מכל רחבי העולם ומייקל ג`קסון התהלך בקושי נתמך ע"י שומר ראשו, הפריח נשיקה למעריצים כשידו השניה על ליבו ונעלם בתוך ואן שחור.- מייקל ג`קסון אדם חופשי.

 

גם לאחר הזיכוי אנשי תקשורת המשיכו לדבר רעות על ג`קסון, הסתמכו על שמועות שהסבו את ליבם של מיליוני אנשים בעולם.

המשפט המכוער שהתנהל נגד ג`קסון היה לא הוגן, המשפחה התובעת היתה רודפת בצע כסף והתובע המחוזי, טום סנדון היה לו רצון להרשיע את ג`קסון.

והתקשורת התעלמה. הם העדיפו לפרסם כתבות כנגד ג`קסון והתעלמו לחלוטין מהעובדה שחבר המושבעים זיכה אותו מכל האישומים.

אנשים אהבו לשנוא את מייקל ג`קסון וככל שהמדיה הציגה אותו כ"מוזר" הרייטינג היה גבוה. היו אנשי תקשורת שהודו שמייקל ג`קסון עבר גהנום וגילה חוזק נפשי לאורך התקופה- מה שרוב האנשים לא היו מסוגלים לעבור. לא היתה אף הוכחה שמייקל ג`קסון אשם במה שמיוחס לו.

 

במהלך המשפט אנשי המדיה נתבקשו לדווח את הפרטים המלוכלכים ביותר על מייקל ג`קסון, רובם אף נמכרו לצהובונים לפני שהועלו בחלל בית המשפט, עד אשר אותם אנשי תקשורת ראו את ג`קסון בבית המשפט והבינו שהאדם שעומד מולם נשפט על מעשים חמורים בהעדר הוכחה ולו הקטנה ביותר.

קבוצת התביעה היתה מעורפלת והמשפט הפך להיות קרקס, כמובן שזה לא הגיע אל מהדורת החדשות.

ג`ונס מספרת שבאחד הימים של המשפט היא ראתה בפניו של מייקל ג`קסון, שפת הגוף שלו וההילה שלו אדם טוב לב שהפך לקרבן של התהילה שלו. לא היה בו שמץ של התנשאות, מוזרות או טירוף. מי שהיו מטורפים הם אנשי המדיה שניצלו כל הזדמנות להכפיש את שמו. לאנשים לא היתה בעיה לקרוע אותו לגזרים.

 

מייקל ג`קסון הפך להיות קרבן של תעשיית מליונים כי הציגו אותו כפריק, כל מאודם ונפשם היה לרמוס אותו ובעיקר כשהציעו להציג את הסרט הדוקומנטרי "לחיות עם מייקל ג`קסון" מאת העיתונאי הבריטי מרטין באשיר כראיה בבית המשפט למוזריותו של ג`קסון. במשך כל העשור האחרון התקשורת התאמצה לבנות סביב ג`קסון את התדמית של ה`מוזר`. צלמים ועיתונאים נהרו לבית החולים אחרי ג`קסון כדי לתעד רגעים שפלים שלו אבל הם לא הצליחו. העיתונאים היו מעוניינים בכל מידע שלילי לגבי ג`קסון ולו לפיסת המידע הקטנה ביותר וגם כאשר אנשים רצו להגן על ג`קסון הם לא העבירו את המסר אל התקשורת. מבלי להבין, אנשי התקשורת הפכו להיות חלק מהקונספירציה נגד הכוכב. הם קישרו אותו לפשע הגדול ביותר שבן אדם יכול לעשות ולא היה אכפת להם מה מתרחש בכותלי בית המשפט בזמן שכל טענה נגד ג`קסון הופרחה ולא הובאה אף לא הוכחה אחת.

ג`ונס מספרת שכאשר רואים את מייקל בחברת הקרובים שלו, משפחתו ועמיתיו בבית המשפט- אי אפשר להתעלם מההילה שעוטפת את אותו.

 

למעשה, מייקל ג`קסון נקלע למצב הזה כי ניסה לעזור לילד בן 10 להחלים מסרטן, גאווין ארויזו- שמשאלתו האחרונה היתה `לפגוש את מייקל ג`קסון` לאחר שהרופאים אמרו כי אין עוד תקווה. מייקל הוא זה שנתן לו את הכוח להמשיך לחיות. מייקל אימץ את המשפחה והם שהו בנוורלנד תקופה ארוכה. גאווין היה מרותק לכסא גלגלים וסבל מתת משקל כשראשו קירח מטיפולי הכימותרפיה.

בספר האורחים בנוורלנד גאווין כתב:

"מייקל היקר,תודה שעזרת לי להוריד את הכובע מול אנשים.

אני אוהב אותך המון, גאווין".

התקשורת ראתה את זה, אך סירבה להתייחס.

jackson_trail

מייקל ג'קסון באחד מימי המשפט, 2005

arvizo-nvrlnd

גאווין ארויזו נתמך ע"י מייקל ג'קסון בנוורלנד          

מאזרו טוען שמייקל עשה טעות ששילם למשפחת צ`אנדלר כשתבעו אותו על ההטרדה ב- 1993. הוא טוען שמייקל היה קרבן של היועצים שלו. הם העדיפו שהוא יתמקד ויתעסק במוזיקה וכך כולם ירוויחו מזה. הם לא הבינו את ההשלכות.

כשנפתח המשפט בינואר 2005 המדיה היתה צמאה למשהו חדש מג`קסון, ה- `New York Times` ,`People, `USA Today` ושאר אנשי התקשורת התמקדו בו, חיכו שיעשה מעשה שטות. הם התאכזבו לראותו נינוח ומנומס כלפי חבר המושבעים.

 

חבר המושבעים נבחר בקפידה תחת תשאול מעמיק על עברם. היה אסור להם להיות מושפעים מהמעריצים ואלה הורחקו משדה בית המשפט.

תומאס מזארו בילה בסנטה מריה זמן מה לפני שהתחיל להתנהל המשפט ושאל את המקומיים מה הם חושבים על מייקל ג`קסון, הוא הופתע לגלות שהם היו רוצים אותו כשכן שלהם. הם סיפרו לו שמייקל הוא איש טוב ונחמד ושהם זוכרים אותו כאדם סימפטי כשביקר בקהילות שלהם בעבר. הם ראו בו אדם ישר והגון.

מזארו לא רצה שחבר המושבעים יהיו בעד ג`קסון. הוא רצה שיהיו בעלי ראש פתוח. המדיה לא דיווחה שחבר המושבעים היה נטול דיעות קדומות ונייטרלי לחלוטין הוא עוד הבין שהתובע המחוזי, סנדון, לא היה אהוד על המקומיים, הם היו משוכנעים שיש לו אינטרס להזיק לג`קסון.

הוא היה משוכנע שמייקל ג`קסון הוא המנצח של המשפט ושחבר המושבעים הבין את זה. הוא ידע שהאמת מנצחת ושאנשים יעריכו את ג`קסון על כך. בבית המשפט האמינו שלא נחוץ לכלול אפרו-אמריקניים בחבר המושבעים למורת רוחו של מזארו אשר לא רצה לעשות עניין על רקע גזעני. הוא הרגיש שמייקל מעל העניין הזה.

בחבר המושבעים היו שמונה נשים וארבעה גברים. אף אחד לא היה בטוח שהם יהיו הוגנים כלפי מייקל ג`קסון.

מזארו תהה כשהמדיה שאלה: "איך חבר המושבעים הזה הולך לשפוט את מייקל ג`קסון?" והוא שאל: "איך חבר המושבעים הזה הולך לשפוט את המשפחה של התובע?"

אחת הנשים בחבר המושבעים (אם לארבעה) היתה משוכנעת שג`נט ארויזו שידלה את ילדיה להשיג כסף בכל מחיר. "לא הייתי רוצה שאף אחד מילדיי ישקר בשביל להשיג כסף", אמרה. ההגנה הסכימה שהאנשים הקרובים למייקל שיכול לסמוך עליהם היו אנשים שלא נטלו חלק בהון שלו.

לפי התיאוריה של סנדון, ג`קסון הכריח את ג`נט ארויזו לחתום על מסמך במסיבת עיתונאים במיאמי לטענתו (שמעולם לא התקיימה) ולהשתמש במסמך לתביעה נגד החברה שהפיקה את הסרט "לחיות עם מייקל ג`קסון". בנוסף טוען סנדון שמייקל תכנן להגלות את משפחת ארויזו לברזיל ולהוציא את הילדים מבית הספר. האישומים כנגד ג`קסון בגין פעולות שכביכול התרחשו התייחסו לתק` שלאחר הסרט עם מרטין באשיר.

bottom of page