חיפוש

מסמכי חקירת ה-FBI על מייקל ג'קסון

ב-22 בדצמבר, 2009, חצי שנה לאחר מותו של מייקל ג'קסון, הבולשת הפדרלית של ארה"ב (ה-FBI) שחררה לציבור הרחב מאות מסמכים הנוגעים לזמר לפי חוק חופש המידע האמריקאי. הבולשת האמריקאית ערכה "מספר חקירות" לגבי ג'קסון. החקירות עסקו בין היתר בטענות בגין הטרדה מינית, באיומים על חייו וניסיונות סחיטה נגד ג'קסון. ה-FBI לקחו חלק פעיל בחקירות בנושא ג'קסון וסייעו לרשויות החוק המקומיות בבירור ההאשמות בין השנים 1993-2005. תוצאות החקירות האלה העלו כי לא קיימות הוכחות להתנהגות בלתי חוקית מצדו של הזמר. תחקיר זה סוקר למעלה משלוש-מאות קבצי ה-FBI (שפורסמו אתר הבולשת בשבעה מקבצים) ומסביר את משמעותם.

מתוך אתר הבולשת הפדרלית

בראש ובראשונה, המסמכים מאשרים כי למרות הדעה הרווחת בתקשורת הצהובה, אכן הושקעו משאבים רבים לאורך שנים ארוכות בחקירת הטענות נגד הכוכב. בטרם שחרור המסמכים בדצמבר 2009, הציבור הרחב לא ידע על מעורבות הבולשת בתיקים בנושאי ג'קסון, מה שבין היתר אפשר לצהובונים ליצור מיתוס כוזב שמייקל ג'קסון זכה ל"יחס מיוחד של כוכבים". אולם בניגוד לפרסומים, דוחות החקירה ותחקירים של עיתונאים המקורבים לתיק, הצביעו דווקא על נלהבות יתרה ויחס גזעני מצד גורמים מסוימים ברשויות החוק המקומיות בקליפורניה. בראיון לרשת ABC, חוקר פדרלי לשעבר הגיב כי עקב היכולות המוגבלות של רשויות החוק המקומיות, היה זה נפוץ שה-FBI תהיה מעורבת בחקירות כאלה מכיוון שיש להם משאבים רבים שמסייעים בתיקים מסוג זה. נקודה חשובה נוספת שעולה מקבצי ה-FBI היא שאחרי למעלה מעשור של חקירות נרחבות וסובבות עולם אשר נערכו באופן חשאי, גופי החקירה השונים קבעו פעם אחר פעם שלא קיימות הוכחות שמקשרות בין מייקל ג'קסון לבין הטענות נגדו. חוקרי הבולשת עקבו באדיקות רבה גם אחר הפרסומים בתקשורת ובדקו כל סיפור שהציע כיוונים נוספים לחקירה. גם אז, לרוב היו אלה עדים לא מהימנים שבעצמם הודו שהם בסך הכל רצו למכור סיפורים לצהובונים עבור סכומי עתק. שאר הממצאים והעדויות נחקרו בבית המשפט, שבסופו של דבר זיכה את ג'קסון מכל אשמה.


המעקב של ה-FBI על מייקל ג'קסון נמשך כשלוש עשרה שנים. הוא התחיל למעשה בשנת 1992, כאשר הם "ביררו לגבי איומים לרצח של [מייקל] ג'קסון שהגיעו מגבר שהיה אובססיבי כלפי אחותו, ג'נט". שנה לאחר מכן, הסוכנים של הבולשת הפדרלית הצטרפו לחקירה ממושכת של ג'קסון בנוגע לטענות על הקשר שלו עם ילדים. המעקבים והחקירות בנושא זה הסתיימו 12 שנים לאחר מכן, כאשר בית המשפט זיכה את מייקל ג'קסון מכל אשמה ביוני 2005. הבולשת היתה מעורבת גם במודיעין והאבטחה של המשפט מכיוון שהרשויות המקומיות חששו שזאת עלולה להיות "מטרה קלה" לפעולת טרור.


מקבץ ראשון: מעקב אחר דיווחי הצהובונים


המקבץ הראשון כולל עשרה עמודים של גזרי צהובונים ומסמכים משפטיים. באחד מגזרי העיתונים ישנה כתבת צהובון משנת 1993, שמזכירה שיחת טלפון ארוטית שהתקיימה לכאורה בין ג'קסון לצעיר בריטי בשם טרנס (טרי) ג'ורג', תקליטן במקצועו. בצהובון נטען שהשיחה בין השניים התקיימה בשנת 1979, כשג'קסון היה בן 20 וג'ורג' היה בן 13. החקירה בנושא חושפת כי היה זה ג'ורג' שרדף אחר ג'קסון וניסה לכפות עליו קשר חברי, ואילו ג'קסון "לא ענה לשיחות הטלפון ממנו". לפי המסמכים, ה"דחייה הסופית" נעשתה ארבע שנים לאחר מכן, כאשר ג'ורג' ניסה ליצור קשר עם ג'קסון כשהזמר ביקר בלונדון. ג'ורג' עקב אחר הכוכב ואפילו הצליח להצטלם איתו, אך הפעם ההנהלה של ג'קסון דחו אותו בנימוס והרחיקו את המעריץ הכפייתי. על פי הדיווחים ג'ורג' התנהג באופן דומה עם מפורסמים נוספים.

מתוך המקבץ הראשון של ה-FBI

בשנת 2003, עשר שנים לאחר הפרסום של ג'ורג' נגד ג'קסון, הוא השתתף בסרט דוקומנטרי של העיתונאי הבריטי לואי ת'רו ("לואי, מרטין ומייקל") ונזכר בשמחה ביום שבו זכה לראיין את מייקל ג'קסון בטלפון בשנת 1979 ואף השמיע בסרט את ההקלטה, אך לא הזכיר את "שיחת הסקס". היה זה ת'רו ששאל את ג'ורג' על אותה שמועה אך ג'ורג' סרב לדבר על "מה שפורסם בעיתונים". הוא טען שהכתבה התפרסמה "בלי רשותו" ו"זה התפתח ממישהו שהיה לו פה גדול. אחד מחבריו הטובים שידעו על הסיפור". ג'ורג' השתדל שלא להרחיב מעבר לכך - "חלק מהסיפור נכון, כן... חלקים מהסיפור נכונים... הייתי אומר שרוב הסיפור נכון - אבל העיתונים עיוותו את זה כדי להפוך את הסיפור לשערורייתי".

במרוצת השנים ג'ורג' המשיך בניסיונותיו ליצור כותרות הנוגעות לג'קסון כאשר בחלק מהמקרים הוא מציג את ג'קסון כחברו הטוב ובמקרים אחרים הוא חוזר שוב לסיפור שמכר לצהובונים בשנת 1993. מעבר לפרסומים בצהובונים, ג'ורג' מעולם לא הגיש תלונה נגד ג'קסון או הציג הוכחות, הקלטות או תיעודים שמאשרים את קיום השיחה. הבולשת האמריקאית והבולשת הבריטית עקבו אחר הפרסומים של ג'ורג' בתקשורת, אך לא ננקטו בצעדים נוספים והתביעה מעולם השתמשה בו כעד נגד ג'קסון.


מקבץ שני: ממצאי החיפוש במחשבים של מייקל ג'קסון


המקבץ השני של מסמכי ה-FBI כולל 44 עמודים שעוסקים בחקירה פורנזית וניתוח חומרי המחשב והכוננים הקשיחים בבעלותו של ג'קסון. בסך הכל הוחרמו 16 כוננים בפשיטה המשטרתית על הנכסים של ג'קסון בנובמבר 2003. תוצאות החיפוש (שבוצע על ידי יחידת המחשבים של הבולשת) הופיעו בדוח שממוען לשריף ג'ים אנדרסון בתאריך ה-5 באפריל, 2004. הבולשת הפדרלית עברה בקפידה על כל 16 הכוננים ולא מצאו עליהם חומר מפליל נגד ג'קסון: הכוננים לא הכילו חומרים בלתי חוקיים כאלה או אחרים, וההיסטוריה של המחשב לא העלתה תיעודים של חיפושים או גישה לתכנים בלתי חוקיים. ב-29 במרץ, 2004, מחלקת המחשבים העבירה ארבעה דיסקים של DVD למחלקת וידאו, צליל ותמונה וביקשו המרה של הקבצים לפורמט קריא. זמן קצר לאחר המרת הקבצים דווח כי "לא נמצאו כיוונים יוצאי דופן או ראיות חדשות".

הפשיטה על נוורלנד, נובמבר 2003

מקבץ שלישי: סיוע למשטרת לוס אנג'לס בחקירה נגד ג'קסון

המקבץ השלישי כולל 59 עמודים משלבי החקירה המוקדמים של האשמות נגד ג'קסון בשנת 1993. המסמכים מעידים על כך שהבולשת התבקשה להצטרף לחקירת הטענות נגד הזמר כבר בספטמבר 1993, שבועות בודדים לאחר פתיחת החקירה.


המסמכים חושפים לראשונה ניסיון נואש להדביק למייקל ג'קסון אישום מקביל לסחר בבני-אדם (עבירה על חוק אמריקאי הידוע בשם Mann Act או White-Slave Traffic). החוק האוסר על העברה של בני אדם בין גבולות מדינות ארה"ב במטרה לבצע בהם/איתם מעשים "בלתי הולמים". מהמסמכים עולה כי משטרת לוס אנג'לס פנתה אל הבולשת הפדרלית ואל התובע הכללי של ארה"ב בבקשה להאשים את מייקל ג'קסון בעבירה על החוק הנ"ל, שנחשב פשע פדרלי (כלל-ארצי) וככל הנראה היה מחמיר משמעותית את האישומים נגד ג'קסון (לו היה מגיע לכדי כתב אישום). הבירור בנושא החוק היה לגבי הטיולים של ג'קסון עם משפחת צ'נדלר בין החודשים אפריל-יוני 1993. בקשת המשטרה היתה קצרת מועד והתובע הכללי של ארה"ב דחה אותה ב-8 בספטמבר, 1993.


כשנחשפו המסמכים היו עיתונאים ומבקרים שנדהמו לשמוע על הבקשה התמוהה של משטרת לוס אנג'לס – בעיקר בגלל ההקשר ההיסטורי והפוליטי הבעייתי של החוק המיושן. יש הטוענים כי מדובר בחוק פוליטי-גזעני שהופעל לאורך ההיסטוריה באופן לא פרופורציונלי כלפי גברים אפרו-אמריקאים (אך לא רק). על פניו, החוק התיימר לבלום את תופעת הזנות והסחר בנשים אך בפועל (בין היתר עקב לשון החוק) הרשויות האמריקאיות השתמשו בו בכדי להפליל אזרחים שהיו במערכות יחסים "לא הולמות" כגון יחסים מחוץ לנישואים או מערכת יחסים בין-גזעית (לרוב בין גבר שחור לאשה לבנה), כמו במקרים של אלוף האגרוף האפרו-אמריקאי ג'ק ג'ונסון, הזמר צ'אק בארי או השחקן צ'רלי צ'פלין (האחרון לא הורשע).


טענות בעייתיות נוספות

שאר המסמכים במקבץ השלישי כללו טענות שונות נגד ג'קסון שהוצגו גם במקבץ הראשון. הטענות שתועדו בקטעים מהעיתונות כללו דיווח על חוקרים שנסעו לפיליפינים כדי לתשאל זוג מקומיים שבעבר עבדו בשביל ג'קסון – הזוג מריאנו (מארק) ואופליה (פיי) קינדוי. השניים עבדו בחוות "נוורלנד" בשנים 1989-1990, והפסיקו את עבודתם עקב חילוקי דעות בנוגע לשכרם.

הזוג קינדוי בתוכנית "הרלדו", יולי 1992

בשנת 1993 הזוג קינדוי טענו כי היו עדים להתנהגות בלתי הולמת מצד ג'קסון אך הטענות של הזוג נדחו בתוקף עקב בעיות חמורות באמינותם, הם לא מסרו פרטים ודרשו סכומי עתק כדי למכור את

העדויות שלהם לצהובונים.


ביולי 1992, כשנה וחצי לפני שהצטרפו למהומה התקשורתית נגד ג'קסון (ושנתיים אחרי שהפסיקו לעבוד בנוורלנד), בני הזוג קינדוי התראיינו בתוכנית של הרלדו ריברה, שם סיפרו על הארוחות האהובות של ג'קסון ועל ההרגלים ה"אקסצנטרים" של ג'קסון כמו להתעורר בצהריים ולהשמיע מוזיקה קלאסית ברחבי החווה - ולא מעבר. הסרט "אמת צהובה" עוסק בהרחבה בזוג קינדוי ובקשר שלהם עם הצהובונים.


סיפור נוסף שמתועד במסמכים במקבץ עוסק בסופר שטען שבשנת 1985 או 1986 ג'קסון הטריד שני ילדים מקסיקנים. הטענות של הסופר עצמו היו מלאות בסתירות בעוד הוא אפילו הפריז והצהיר שה-FBI חקרו את הנושא אך עזרו לממשל האמריקאי להסתיר את ההאשמות. הוא טען שהממשל רצה להסתיר את הסיפור מכיוון שג'קסון היה מועמד לאות הכבוד מהנשיא בבית הלבן בשנת 1984 (ג'קסון קיבל את אות הכבוד שנתיים לפני שה"הטרדה" לכאורה קרתה). ה-FBI ביררו את הטענות ואף בדקו את ארכיון הבולשת ודיווחו כי לא נמצאה הוכחה לטענות הנ"ל.


מקבץ רביעי: קלטת וידאו שהוחרמה בפלורידה


המקבץ הרביעי ישנם תשעה עמודים שעוסקים בבדיקה של קלטת וידאו שהוחרמה על ידי המכס האמריקאי בווסט פאלם שבפלורידה, בשנת 1995. על הקלטת היה כתוב "נוורלנד של מייקל ג'קסון, האנתולוגיות האהובות של כל ילד", אך המסמכים לא מציינים שהקלטת היתה שייכת לג'קסון או שהיה לו קשר בדבר. החקירה אם מדובר בפורנוגרפיית ילדים הסתיימה ב-24 בינואר, 1997 ולא הוגשו אישומים בנוגע אליה.


מקבץ חמישי: המשפט של מייקל ג'קסון (2003-2005)


משפט מייקל ג'קסון - יעד למתקפת טרור?

במקבץ החמישי ישנם 18 מסמכים המתעדים את סדר האירועים שהובילו למשפט של מייקל ג'קסון בין השנים 2003-

2005, החל מהמעצר, הגשת כתב האישום, הפשיטה על נכסיו של ג'קסון, החיפוש במחשבים שלו, הסיוע של ה-FBI בחקירה עד לזיכוי של מייקל ג'קסון בבית המשפט ב-13 ביוני, 2005.


בנוסף, המסמכים עוסקים בחשש של משטרת סנטה ברברה שהמשפט עלול להפוך ליעד למתקפת טרור ובפנייתם לעזרת הבולשת. ב-FBI הגיעו למסקנה שקיים סיכון קטן לטרור. במסמכים צוין שחבר אומת האיסלאם וחבר מתנועת הפנתרים השחורים החדשה נכחו בבית המשפט באחד הדיונים. שמות חברי התנועות לא צוינו בקובץ.


מקבץ שביעי: ניסיונות לגבות עדויות מג'ורדן צ'נדלר


המקבץ השביעי והאחרון של חומרי החקירה של ה-FBI עוסק בניסיונות המחודשים של הרשויות להשיג את ג'ורדן צ'נדלר לקראת המשפט של ג'קסון בשנת 2005. המקבץ השביעי הוא אולי הקצר ביותר, אך הוא חושף מידע מאוד משמעותי לגבי הצעיר שיחד עם אביו התחיל את ההאשמות נגד ג'קסון.


ג'ורדן צ'נדלר היה המתלונן הראשון נגד ג'קסון שעמד מאחורי הפרשה המפורסמת משנת 1993. כידוע, לאחר שצ'נדלר ומשפחתו הסדירו את התביעה הכספית שלהם מול ג'קסון מחוץ לבית המשפט, הם נמנעו שוב ושוב מלשתף פעולה עם המשטרה וסרבו למסור עדות נגד ג'קסון במשפט פלילי, מה שהוביל (בין היתר) לסגירת התיק נגד ג'קסון. חשוב לציין שההסדר האזרחי לא מנע ממשפחת צ'נדלר להמשיך בהליכים הפליליים נגד ג'קסון.


בסוף שנת 2003, עם הופעת ההאשמות של גאווין ארוויזו ומשפחתו (המתלונן השני נגד ג'קסון והאחרון במהלך חייו) נוצר עניין מחודש בצ'נדלר. החוקרים השקיעו שוב בניסיונות לשכנע אותו לשתף פעולה עם החקירה ולגרום לו להעיד נגד ג'קסון במשפט פלילי הקרב.


ביוני 2004, לאחר פגישה בין עוזר התובע המחוזי של סנטה ברברה ויחידת חקר ההתנהגות של ה-FBI (ה-BAU), נקבע כי החוקרים עדיין לגבות מצ'נדלר עדות שתהיה רלוונטית לתיק ולהשתמש בו כעד בבית המשפט (חוק ההתיישנות. שיחת ועידה נוספת התקיימה ב-30 באוגוסט, שם הוסכם שהתובע של סנטה מריה יפתח שוב את החקירה בעניינו של צ'נדלר.

"ילחם בכל ניסיון לגרום לו להעיד" - ג'ורדן צ'נדלר (מתוך המקבץ השביעי)

אך כאשר סוכני ה-FBI יצרו קשר ונפגשו עם צ'נדלר מספר שבועות לאחר מכן, הם שוב נתקלו בסירוב נחרץ מצדו. צ'נדלר הודיע לסוכנים שהוא לא יעיד נגד ג'קסון ושהוא "ילחם כחוק בכל ניסיון לגרום לו להעיד". מסמך מה-9 בדצמבר 2004 מצביע על כך שהחקירה בדברו נסגרה לאחר שנקבע כי "לא נמצאו כיוונים יוצאי דופן או ראיות חדשות".


עורך הדין לשעבר של משפחת ג'קסון, בריאן אוקסמן, הביע את תדהמתו מהיקף החקירה וסיכם: "בכל הדפים האלה, מאות דפים, המון שעות של חקירות... אין ולו בדל של הוכחה שמייקל ג'קסון אי פעם עשה משהו לא הולם או ביצע כל פשע באשר הוא. זה כמעט זיכוי, כשמסתכלים על זה. ה-FBI חקרו את כל אחד מהעניינים האלה ואמרו, 'אין פה שום דבר'."


אכן, ממצאי החקירות של רשויות החוק וה-FBI (שגם הוצגו בבית המשפט) שוב ושוב הצביעו על כך שאין אף הוכחה לכך שמקשרת בין מייקל ג'קסון להאשמות על הטרדת ילדים או התנהגות בלתי הולמת. למרות זאת, יש בתקשורת הצהובה כאלה שלא רק התעלמו מהממצאים, אלא גם פברקו ידיעות על הימצאותן של "ראיות סודיות". ידיעות צהובות אלה היו כה חסרות ביסוס שהרשויות האמריקאיות נאלצו להגיב אליהן ולהכחיש אותן.


מייקל ג'קסון בדרכו לבית המשפט

מסמכי ה-FBI בתקשורת ובצהובונים


בשנת 2013 הצהובון הבריטי "סאנדי פיפל" פרסם כתבה שטוענת ש"מסמכים סודיים של ה-FBI חושפים" שג'קסון שילם מיליונים לעשרות ילדים שהוא כביכול הטריד. הצהובון מעולם לא גיבה את הטענות שלו בעובדות או סימוכין. עיתונאי בכיר של CNN דיווח שזאת "כתבה צהובה ממוחזרת מלפני 20 שנה". עורך הדין לשעבר של ג'קסון, תומאס מזארו, ציין שהחקירה של ה-FBI נסגרה (לאחר הזיכוי של ג'קסון) ושחומרי ה-FBI מעולם לא כללו אף אחת מהטענות של הצהובון: "זה נשמע כמו גיבובי שטויות". אפילו דיאן דימונד, שתמכה בצוות התביעה נגד ג'קסון, דחתה את הדיווח של הצהובון: "הבעיה היא שאין שום הוכחה שמגבה את הטענה שג'קסון שילם אי פעם למישהו".


מקרה דומה של פיברוק ראיות על ידי הצהובונים חזר על עצמו שלוש שנים לאחר מכן, ביוני 2016. הפעם היה זה הצהובון האמריקאי "רדאר אונליין" (מבית הנשיונל אינקויירר) שפרסם שבפשיטה המשטרתית על נכסיו של ג'קסון בשנת 2003 נמצאו תכנים פורנוגרפיים של ילדים. כאמור, המקבץ השני של קבצי ה-FBI מתייחס לאותה פשיטה וקובע כי לא נמצאו בחזקה של ג'קסון תכנים בלתי חוקיים.


משטרת לוס אנג'לס שחררה הצהרה לתקשורת: "נראה שמספר מסמכים והעתקים של דוחות ותצלומים של ראיות שצולמו ונכתבו על ידי משרד השריף עורבבו ופוזרו בין תכנים שככל הנראה הגיעו מהאינטרנט או ממקור לא ידוע. משרד השריף לא שחרר אף אחד מהמסמכים ו/או תמונות האלה לתקשורת. משרד השריף שחרר את כל הדוחות והתמונות שבידיו לצוותי התביעה וההגנה כחלק מהליכי החקירה במשפט [בשנת 2005]."


גם השופט רודני מלוויל, שניהל את המשפט של מייקל ג'קסון, שחרר הצהרה חתומה כי "מעולם לא נמצאו תכנים פורנוגרפיים של קטינים או כל דבר בלתי חוקי בחזקתו של מייקל ג'קסון או בין נכסיו".


נציין שלמרות ששתי הידיעות הנ"ל פורסמו בשני צהובונים הידועים באיכותם הנחותה, בתקשורת הישראלית (בין היתר במהדורות החדשות ובתכניות הרדיו) לא היססו לפרסם את הטענות שלהם כפי שהן וכעובדות גמורות - ללא בדיקת עובדות וללא תגובות עורכי הדין, הרשויות, השופט או העיתונאים שחקרו את הנושא.



מקור: מסמכי ה-FBI

207 צפיות0תגובות

© 2020 by MJStory

MJISRL18_OPACITY.png

With Michael Jackson Israel