חיפוש

לעזוב את ארץ מעולם-לא-קרה: טענות על הטרדה במקום שלא היה קיים

ראיות נוספות לאי-דיוקים וחורים בעלילה בסרט "לעזוב את נוורלנד" של הבמאי דן ריד. הסרט מציג סיפורים על התעללות מינית שחזרה על עצמה במשך שנים - במקום שכלל לא היה קיים באותה תקופה. וגם - איך התגובות של הבמאי רק הופכות את זה להרבה יותר גרוע?

תחנת הרכבת באחוזת נוורלנד

בכל פעם שמדברים על הבית של מייקל ג'קסון, זאת התמונה שכנראה עולה לכם לראש. ואכן, זהו אולי אחד המבנים שהכי מזוהים עם אחוזת נוורלנד (ואולי זו גם הסיבה שהוא מוזכר בסרט) - תחנת הרכבת עם שעון הפרחים שנבנתה בהשראת התחנות בפארקים של דיסנילנד ברחבי העולם. ולא הרבה יודעים (כולל היוצרים של הסרט "לעזוב את נוורלנד" - ככל הנראה) שתחנת הרכבת היא תוספת מאוחרת.


גם בסרט (2019) וגם בתביעות הכספיות שלו (2013-2017), סייפצ'אק טוען שהוטרד בין השנים 1988-1992 - מגיל 10 עד גיל 14. אחת הטענות החוזרות בסרט היא שברגע שהילדים הגיעו לגיל ההתבגרות והחלו להתפתח, ג'קסון החל להתרחק מהם והפסיק להתעניין מהם מבחינה מינית לכאורה. כך ווייד רובסון מספר ש"הוחלף" על ידי מקולי קלקין, שגם תפס את מקומו כ"חבר הכי טוב של מייקל". ילד נוסף ששמו עולה בסרט, הוא ברט ברנס, שגם סייפצ'אק וגם רובסון טוענים בו זמנית שתפס את "המקום הראשון" של כל אחד מהם בחייו של מייקל ג'קסון. לקראת סוף החלק הראשון בסרט, סייפצ'אק מתאר תרחיש מספטמבר 1992, שבו ברט ברנס ישן עם ג'קסון בחדר, בעוד הוא "נדחק הצידה" ונאלץ להשאר על הספה מחוץ לחדר, בוכה מקנאה עד שנרדם.


חשוב לציין שקלקין וברנס אומרים שמעולם לא הוטרדו על ידי ג'קסון וממשיכים להעיד לטובתו גם בהווה.


מתוך כתב התביעה: ההתעללות הסתיימה בשנת 1992

מתוך "לעזוב את נוורלנד". סייפצ'אק מספר על ההתעללות בתחנת הרכבת

כל סיפור בסרט "לעזוב את נוורלנד" מסופר בסדר כרונולוגי ומוצג עם שקופיות וטווח תאריכים. סייפצ'אק מספר על ההתעללות המינית בתחנת הרכבת כמשהו שקרה בתחילת "מערכת היחסים" שלו עם ג'קסון (לפי הסרט - בין נובמבר 1987 לינואר 1990). סייפצ'אק מספר: "בתחנת הרכבת, יש חדר למעלה בקומה השניה, היינו מקיימים שם יחסי מין, זה היה כל יום... זה נשמע חולני אבל זה כמו כשאתה מתחיל לצאת עם מישהו אז אתה עושה את זה הרבה, אז זה היה ממש ככה. וככל שהקשר המיני מתחזק, הוא מרחיק אותך מההורים."


תחנת הרכבת המיוחדת של נוורלנד הגיעה הרבה אחרי התקופה שסייפצ'אק טוען שהוא הוטרד. כל מבנה בתוך השטח של האחוזה צריך לקבל את אישורי הבנייה הנדרשים ממחלקת המשאבים של סנטה ברברה. האישור לבניית התחנה התקבל רק בספטמבר 1993.


נוורלנד - מיקום התחנה. 25 באוגוסט 1993

התחנה נבנתה בין ה-2 בספטמבר 1993 ל-13 בינואר 1994 על ידי Urquidez Construction. אלן סקנלן, איש התפעול בנוורלנד אישר שזהו מבנה תחנת הרכבת היחיד בנוורלנד ושלאורך פסי הרכבת יש מקומות עצירה נוספים שבהם יש שטחים פתוחים ומעליהם סככות. בשנת 1997 ג'קסון עצמו הצהיר תחת שבועה (בזמנו, כחלק מהליך משפטי אחר לגמרי) שלא גר בקליפורניה (נוורלנד) משנת 1993 וביקר שם לעיתים רחוקות כיוון שגר עם ליסה מארי פרסלי, אשתו דאז בניו יורק.


אישר הבניה הראשוני של התחנה. 2 בספטמבר 1993

הסיפור של תחנת הרכבת שלא היתה קיימת הגיע לתקשורת ועיתונאים ברחבי העולם מודים שהממצאים מעמידים את אמינות של הסרט בסימן שאלה גדול. מה במאי הסרט, דן ריד, אומר על הממצאים החדשים? הוא ממציא גרסה חדשה בניסיון להסביר את הטעות: "נראה שאין ספק לגבי תאריך בניית החדר. מה ששגוי הוא תאריך סוף ההתעללות". הבמאי שעד כה התעקש שהתחקיר שלו העלה עדויות "ללא פגם" לקח על עצמו את המשימה להסתיר את החורים.

מהטוויטר של דן ריד

בתגובה ענה לו מייק סמולקומב, שכתב בעבר ביוגרפיה על מייקל ג'קסון: "פתאום סוף תקופת ההתעללות בסייפצ'ק הייתה כשמלאו לו 16 או 17 ולא 14? [...] יש פה פער של שלוש שנים. תוותר ואל תשנה את הסיפור. זה מה שקורה כשאתה לא עושה את התחקיר שלך כמו שצריך".


מתוך "לעזוב את נוורלנד". תחנת הרכבת

לא רק שהתגובות האוטומטיות של ריד ברשתות החברתיות לא עונות על השאלות שאי-הדיוקים החדשים מעלים, הן סותרות את התביעה של סייפצ'אק ואת ההצהרות שלו לבית המשפט.


גם ריד עצמו בחר את הסיפור שבו ג'יימס הוחלף בגיל 14 בילד אחר כסיפור ש"הכי הטריד אותו" מכל מה שסייפצ'אק ורובסון סיפרו לו על מה שקרה לכאורה במערכת היחסים שלהם עם ג'קסון: "נחזור לשאלה של מה ממש העציב אותי בסרט, זה היה כשג'יימס מדבר על לילה אחד בשיקגו ומייקל הולך למיטה עם ילד קטן אחר. וג'יימס מוצא את עצמו נשאר על הספה. והוא בוכה ובוכה לאמא שלו והוא כועס בנואשות ומרגיש שזרקו אותו. חשבתי, האכזריות הזאת נגד ילד קטן, אתה מפתה ילד קטן, לחוויה המינית הראשונה שלו כשהוא בן עשר ואתה ממלא את הראש שלו בחלומות שהוא יהיה שפילברג הבא, אתה תהיה מדהים, אתה ואני בנוורלנד, ואתם עורכים חתונה ומחליפים טבעות ואתה לוקח אותו לסיבוב הופעות איתך והוא רוקד איתך ואתה חולק איתו את הכוכבות שלך ואז פתאום - בוף, אתה על הספה ולמחרת בבוקר 'הנה הכרטיס טיסה שלך - לך הביתה' וחשבתי שזה ממש חסר רגישות. הוא פגש את ג'יימס עוד כמה פעמים אחרי זה אבל מערכת היחסים הקרובה והאוהבת והזוגיות הזאת נגמרה וזה משהו ששבר את הלב שלי. ממש השתתפתי בצער של ג'יימס. זה יותר הכעיס אותי מהפרטים של ההתעללות המינית" [1].



רכבת הקיטור נקנתה ושופצה על ידי ג'קסון בקיץ 1993. נקראה ע"ש קתרין ג'קסון


מיירה היסמי, בת הזוג של המתופף ג'ונתן מופט הוסיפה: "החדר שסייפצ'אק מדבר עליו הוא כמו לופט. גרם מדרגות מעוגל מוביל לחלל. אין דלתות, אין אזעקות או מיטות. אתה פשוט עולה לשם ונהנה. ביליתי שם הרבה פעמים אחרי שמילאתי לי שקית של ממתקים בקומה הראשונה. זה אזור מאוד פתוח" [2].


מקום נוסף שבו ג'יימס סייפצ'אק טוען שהוא הוטרד בו "על מיטות קטנות" בטירה של נוורלנד (שהיתה בנויה סביב עץ) ובארקייד (משחקיית הוידאו), אלן סקלן גם הפעם סותר את הטענה: מעולם לא היו מיטות במשחקיית הוידאו או בטירה. ברד סנדברג, טכנאי שהתקין בין היתר את מערכות הסאונד בכל חדר ושטח באחוזה גם הוא העיד שמעולם לא היו מיטות בחדרים הנ"ל [3]. כפי שרואים בתמונה, החדר היחיד בטירה מוקף בחלונות ענק. בראיון בשנת 2013 רוב סווינסון, אחד האנשים שעזרו לג'קסון לתכנן את המתקנים בנוורלנד תיאר את החדר בטירה: "היתה שם טלוויזיה קטנה ושום דבר חוץ מזה" [5].




טלוויזיה קטנה ושום דבר חוץ מזה. הטירה נוורלנד

זאת לא הפעם היחידה שג'יימס סייפצ'אק נתן עדות שגויה. בכתב התביעה הכספית שלו נגד ג'קסון, הוא טוען שאחרי סיבוב ההופעות של "Bad", בפברואר 1989, ג'קסון הטיס אותו לניו יורק, שילווה אותו להופעה לגראמי. סייפצ'אק טוען שהוא טס לבד כדי להיות עם ג'קסון בניו-יורק, ובמהלך הביקור "היתה התעללות מתמשכת" [6].


סייפצ'אק עשה טעות שמעידה על כך שהוא בנה את הסיפור בדיעבד. ג'קסון לא הופיע בגראמי של שנת 1989, הוא הופיע בשנת 1988 (בתמונה למטה). הגראמי בשנת 1989 היה בלוס אנג'לס וג'קסון לא נכח באירוע. אז נכון, יכול לקרות מצב שטועים בתאריך אחרי כל כך הרבה זמן. הסיבה שהטעות הזאת היא מהותית היא שסייפצ'אק עצמו טוען שג'קסון התחיל להטריד אותו ב-25-28 ביוני, 1988, בבית מלון בפריז. סייפצ'אק מתאר את הפעם הראשונה לכאורה באופן מפורט ומזעזע.


סייפצ'אק מדבר על ההופעה בגראמי שהתקיימה בניו-יורק - הטקס התקיים ב-2 במרץ 1988. בתביעה הוא הוא מציין שבאותה תקופה אמא שלו, סטפני סייפצ'אק לא הסכימה לו לישון בחדר של ג'קסון ולכן הוא ישן איתה בחדר בלבד (כמו למשל בפעם שנסע עם ג'קסון וליזה מינאלי ל"פנטום האופרה" בברודוואי) [6]. הגראמי בניו-יורק התקיים בשנת 1988 ולא בשנת 1989. סייפצ'אק לא היה לבד בטיול לניו-יורק, אלא עם אמא שלו. הוא לא ישן בחדר של ג'קסון, הוא ישן עם אמא שלו. והטרדה מינית לא היתה יכולה לקרות בניו-יורק כי הוא בעצמו אומר שההטרדה התחילה רק ביוני 1988 - שלושה חודשים אחרי.


לקריאה נוספת על הסרט - הסתירות, הבעיות והסיפורים שלא סופרו הכנסו לכאן

מקורות:

[1] Leaving Neverland feat. filmmaker Dan Reed https://www.bbc.co.uk/programmes/p071ljxr

[2] Myra HIssami https://mobile.twitter.com/mhissami/status/1114182836594982912

[3] Allan Scanlan and Brad Sundberg https://twitter.com/Hammertonhal/status/1113883096754077696

[4] Michael Jackson's 1997 Deposition: https://pbs.twimg.com/media/D3Oow-aUYAAoSRF.jpg

[5] "Recollection in Memory of Michael Jackson" http://www.blogtalkradio.com/a-place-in-your-heart/2013/06/07/brad-sunberg-in-the-studio-with-michael

[6] James Safechuck’s Second Amended Complaint (filed on September 19, 2016) https://themichaeljacksonallegationsblog.files.wordpress.com/2019/02/safechuck_v_mjj-second_amended_complaint-conformed.pdf


0 צפיות
MJISRL18_OPACITY.png

With Michael Jackson Israel

  • Facebook Social Icon
  • Twitter Social Icon
  • Instagram Social Icon

© 2019 by MJstory. Created with Wix.com