.png)
בקיץ של שנת 2000 מייקל ג'קסון נענה לבקשה לעזור לילד חולה בשם גאווין ארוויזו שביקש לפגוש את הזמר שהעריץ. לא עבר זמן רב לפני שמשפחת ארוויזו התגלתה כצרה צרורה ומקורביו של ג'קסון אף הזהירו אותו מפניה. ג'קסון הבין שהוא צריך לתפוס מרחק - אבל זה כבר היה מאוחר מדי: הוא שוב מצא את עצמו באמצע פרשה שסילפה את הקשר שלו עם ילדים וגררה אותו למשפט מתיש וסנסציוני.
בתחילת הקיץ של שנת 2000, ילד בן 10 בשם גאווין ארוויזו מבקש מהקומיקאי ג'יימי מסדה שיפגיש אותו עם מפורסמים, בהם גם מייקל ג'קסון. באותה תקופה, גאווין היה חולה בסרטן מסוג נדיר והיה מרותק למיטה בבית החולים לאחר שאיבד כליה אחת ואת הטחול שלו. מסדה, שניהל את מועדון Laugh Factory, מצליח ליצור קשר עם אנשיו של ג'קסון, והכוכב נענה לבקשה והתקשר אל ארוויזו.
לפני שחלה, גאווין היה מעריץ גדול של קומיקאים אמריקאים והוא הצטרף לשיעורי משחק וקומדיה במועדון של מסדה. בעקבות הקשר עם המועדון, גאווין ומשפחתו חברו למספר סלבריטאים, בהם מסדה, ג'ורג' לופז, לואיס פלנקר וגם השחקן כריס טאקר. ארוויזו היה זה שלמעשה הכיר בין ג'קסון לטאקר, שלימים הפכו לחברים טובים.
ג'יימי מסדה העיד בבית המשפט שלא הכיר את מייקל ג'קסון באופן אישי, אבל הוא הצליח ליצור איתו קשר דרך חברים שידעו על הבקשה של גאווין ועל מצבו. לפי העדות של גאווין, ג'קסון התקשר אליו כשהיה בבית החולים ודיבר איתו במשך חמש דקות. במהלך השיחה, ג'קסון הזמין את משפחת ארוויזו לבקר בחוות נוורלנד. ארוויזו העיד שג'קסון התקשר אליו כ-20 פעמים נוספות כשהיה חולה, לפעמים כשהיה בבית החולים ולפעמים כשהיה בבית של סבתו, שם הוא התגורר בזמן הטיפולים.
כאשר גאווין סיים את סבב טיפולי הכימותרפיה שלו בפעם הראשונה באוגוסט של אותה שנה, משפחת ארוויזו הגיעה לבקר בנוורלנד: גאווין, אחותו הגדולה דוולין, אחיו הצעיר סטאר, והוריו (שאז היו נשואים) ג'נט ודיויד ארוויזו.
כבר באותו יום, סטאר וגאווין ביקשו לישון בחדר של ג'קסון. גאווין סיפר על כך בסרט "לחיות עם מייקל ג'קסון", בראיון משותף עם ג'קסון. הריאיון יצר סערה תקשורתית, למרות שג'קסון וארוויזו הבהירו שהאחים ישנו על המיטה ואילו ג'קסון ישן על הרצפה:
גאווין: לילה אחד שאלתי אותו אם אני יכול להישאר בחדר שלו. הוא הסכים לי להישאר בחדר שלו. ואמרתי לו "מייקל, אתה יכול לישון במיטה" והוא ענה "לא, לא, אתה תישן על המיטה" אז אמרתי "לא, לא, לא, אתה תישן על המיטה" ומייקל אמר "תראה, אם אתה אוהב אותי, תישן אתה על המיטה" ועניתי "או, בן אדם!" ובסוף אני ישנתי במיטה. אבל היה כיף באותו הלילה.
מייקל: אני ישנתי על הרצפה. זה היה בשק שינה?
גאווין: ערמת מלא שמיכות על הרצפה.
מה שלא הוזכר בסרט, זה שבאותו לילה ישנו איתם בחדר גם שני הילדים של ג'קסון, פרינס ופריס (אז בני שלוש ושנתיים), וגם חברו ועוזרו האישי של ג'קסון דאז, פרנק קאסיו. הילדים ישנו על המיטה יחד עם גאווין וסטאר, בעוד ג'קסון וקאסיו, ישנו על הרצפה.
בשנת 2011, קאסיו סיפר על המקרה ועל השיחה שלו עם ג'קסון שקדמה לאותו לילה:
"...אז הגיע הלילה שבו גאווין וסטאר בקשו שמייקל ייתן להם לישון איתו "אנחנו יכולים לישון בחדר שלך הלילה? אנחנו יכולים לישון בחדר שלך הלילה?" הם התחננו. "אמא שלי אמרה שזה בסדר, אם זה בסדר מצדך". מייקל, שתמיד היה לו קשה לסרב לילדים, ענה "בטח, אין בעיה".
אבל אז הוא בא אליי ואמר לי "היא דוחפת עליי את הילדים שלה", היה ברור שהוא מודאג. היתה לו תחושה מוזרה ולא נינוחה לגבי זה. "פרנק, הם לא יכולים להישאר". הלכתי אל הילדים ואמרתי להם "מייקל צריך לישון. אני מצטער, אתם לא יכולים להישאר בחדר שלו".
גאווין וסטאר המשיכו להתחנן ואני המשכתי להגיד לא. ואז ג'נט [ארוויזו - האמא], אמרה למייקל "הם מאוד רוצים להישאר איתך. זה בסדר מבחינתי".
מייקל ויתר. הוא לא רצה לאכזב את הילדים. הוא נתן לרגש להשפיע עליו - אבל הוא היה לגמרי מודע לסיכון. הוא אמר לי "פרנק, אם הם נשארים בחדר שלי, אתה נשאר איתי. אני לא סומך על האמא הזאת. היא דפוקה לגמרי". הייתי נגד זה לחלוטין, אבל אמרתי "בסדר, נעשה מה שצריך לעשות". הנוכחות שלי שם כעד תגן על מייקל מפני כל רעיון מפוקפק שבני הארוויזו אולי מתכננים. או לפחות שנינו היינו מספיק נאיביים לחשוב ככה."
(מתוך הספר "My Friend Michael" של פרנק קאסיו וריאיון שלו לסרט "Life of an Icon" מאת דיויד גסט)
משפחת ארוויזו לא ניסתה לסתור את העובדה שקאסיו וילדיו של ג'קסון גם ישנו בחדר. הטענות שלהם בגין הטרדה מינית לכאורה לא מתייחסות לביקור הראשון של המשפחה בנוורלנד, בניגוד לשמועות בתקשורת. עם זאת, המשפחה כן תעלה טענה על משהו שכביכול קרה באותו הלילה: הם יטענו שג'קסון וקאסיו הראו לבנים פורנוגרפיה בלפטופ שג'קסון נתן לגאווין במתנה באותו היום. ג'קסון וקאסיו הכחישו שהראו חומר מסוג זה לילדים.
אחרי אותו ביקור בנוורלנד, לגאווין ולמשפחתו לא היה שום קשר עם ג'קסון במשך שנתיים – זאת לפי העדות של המשפחה עצמה בבית המשפט. כמו רבים אחרים, הם הורשו להיכנס לנוורלנד וביקרו שם לפחות עשר פעמים נוספות, אך ברוב הפעמים ג'קסון לא נכח באחוזה, וגם כאשר הוא היה שם, הוא בפועל התחמק ונמנע ממשפחת ארוויזו. על דוכן העדים, גאווין גם התלונן על כך שג'קסון החליף את מספרי הטלפון שלו ולא היה זמין למשפחה.
שאלה: אוקיי. עכשיו, התלוננת לשוטרים של סנטה ברברה ש"אחרי שסיימת עם הקטע של הסרטן", לא ראית את מייקל יותר, נכון?
תשובה (גאווין): לא, לא - עד הקטע של מרטין באשיר.
ש: אוקיי. ורצית לראות אותו אחרי ההפוגה של המחלה, נכון?
ת: כן.
ש: רצית לבקר בנוורלנד אחרי ההפוגה של המחלה, נכון?
ת: כן.
ש: והרגשת שבדרך מסוימת מייקל חתך את החברות, נכון?
ת: כן.
ש: והרגשת שהוא נטש אותך, נכון?
ת: כן.
ש: והרגשת שהוא נטש את המשפחה שלך, נכון?
ת: כן
ש: ומתי בערך אתה חושב שהוא לא דיבר איתך יותר?
ת: חודשיים בזמן הסרטן שלי
ש: סליחה?
ת: חודשיים אחרי שהתחלתי כימותרפיה
ש: ומתי זה בערך?
ת: אוגוסט או ספטמבר של שנת 2000.
(מתוך העדות של גאווין ארוויזו בבית המשפט בשנת 2005)
בהמשך העדות גאווין סיפר שג'קסון החליף את מספר הטלפון שלו ולא ענה לשיחות שלהם. לדבריו, ג'קסון לא נכח בנוורלנד כשהם ביקרו שם ולפעמים הוא היה והתחמק מהם: "אני לא יודע מה קרה, אבל מייקל, כאילו, סוג של הפסיק לדבר איתי וכאלה בדיוק באמצע הסרטן שלי. וכאילו, אני הייתי הולך לשם, והייתי רואה, כאילו, את פרינס ופאריס משחקים שם והייתי חושב שמייקל היה שם, ואמרו לי שמייקל לא נמצא. ואז, כאילו, הייתי רואה אותו איפשהו".
למרות שג'קסון שמר מרחק מהמשפחה, הוא המשיך לפעול כדי לעזור להם. על פי העדויות, באוקטובר 2000 הוא נתן למשפחה רכב מסחרי במתנה. הוא גם איפשר למשפחה להשתמש בנוורלנד כמקום לאיסוף מנות דם בשביל גאווין, וכל מי שהיה בנוורלנד באותם ימים גם תרם דם.
כדי לא לאבד את הקשר עם ג'קסון, משפחת ארוויזו התחילה להציף אותו עם מכתבים וכרטיסי ברכה - כך גם העידו בבית המשפט. במכתבים הילדים פנו לג'קסון כ"אבא מייקל" ו"החבר הכי טוב שלנו בכל העולם", ככל הנראה בעידוד האם.
באביב של שנת 2001, משפחת ארוויזו ביקרה בנוורלנד במשך מספר ימים, יחד עם השחקן כריס טאקר, כדי לחגוג את יום ההולדת ה-4 של הבן של טאקר ואסיה פריור. ג'קסון לא נכח במסיבה.
באותה תקופה ההורים של גאווין נפרדו. לדבריה של ג'נט ארוויזו, הם נפרדו מכיוון שדיוויד ארוויזו היה אלים כלפיה וכלפי הילדים. בהליך הגירושים, היא טענה שהאב גם הטריד מינית את ילדיו. ב-2004, חברה קרובה של משפחת ארוויזו, קרול למר, מסרה תצהיר בו היא טענה שדוולין ארוויזו אמרה לה שג'נט התעללה בהם ונהגה באלימות כלפיהם וגם כלפי האב, אך דוולין הכחישה זאת בבית המשפט. דוולין גם הכחישה שיחסיה עם אמה הם עכורים, למרות שהיא שיתפה זאת עם רבים מחבריה באותה תקופה.
מספר חודשים לאחר מכן, הלפטופ והרכב המסחרי שהמשפחה קיבלה מג'קסון התקלקלו. הם שלחו אותם אל ג'קסון כדי שידאג לתיקונם. לדברי המשפחה, הם מאז לא ראו את המחשב או את הרכב ולא קיבלו אותם בחזרה.
כמו קאסיו ואחרים, גם טאקר מספר שההתנהגות של בני משפחת ארוויזו נראתה לו חריגה וחשודה. טאקר העיד בבית המשפט שהוא הזהיר את ג'קסון לגביהם אחרי שהבחין שניצלו את האנשים סביבם. לדבריו, גאווין ואחיו היו תחמנים וכל הזמן ביקשו מתנות – אבל הוא סלח להם כי ידע שגאווין נלחם בסרטן: "הוא היה אומר לי... 'תן לי את זה... אני לא מרגיש כל כך טוב'". (מתוך העדות של כריס טאקר בבית המשפט, 2005)
גם הקומיקאית לואיז פלנקר סיפרה שארוויזו ביקשו ממנה כסף ועבדו עליה. לדבריה, בשנת 1999 ההורים שכנעו אותה לתת להם 20,000 דולר כדי לבנות לגאווין חדר סטרילי, שבסוף לא נבנה והם הוציאו את הכסף על משהו אחר. ב-2003 היא אמרה למשטרה שהאמא "לגמרי דו-קוטבית", "מאוד הפכפכה" ו"המשפחה הזאת יכולה להיות הכי משוגעת שרק ירצו". אך כשהגיע הזמן להעיד בבית המשפט ב-2005, פלנקר טענה שהיא כנראה "הגזימה" בחקירה כי "זה הקטע שלה כקומיקאית" והאשימה בעיקר את האבא.
ב-24 בספטמבר 2001, משפחת ארוויזו הגיע להסדר בתביעה כספית מול רשת חנויות הכולבו J.C Penney. בשנת 1998, המאבטחים של החנות תפסו את גאווין גונב תלבושות בית ספר והמשפחה התבקשה לעזוב את החנות. לטענת המשפחה, המאבטחים עקבו אחריהם למגרש החניה והרביצו לג'נט, דיויד, גאווין וסטאר ארוויזו, ואז התעללו מינית בג'נט. הם הגישו תביעה נגד הרשת בגין התעללות פיזית ומינית. ב-2005, הוצגו בבית המשפט ראיות ועדויות לכך שטענות אלה היו כוזבות ובני המשפחה פיברקו ראיות ושיקרו תחת שבועה. אז ג'נט ארוויזו גם תודה שהיא וילדיה שיקרו תחת שבועה: "דיוויד היה זה שהרביץ לי ולגאווין".
בשנת 2002, מייקל ג'קסון הסכים להצטלם לסרט דוקומנטרי על חייו – "לחיות עם מייקל ג'קסון" של העיתונאי הבריטי מרטין באשיר. באשיר הציע לג'קסון להראות לציבור כיצד עזר לילדים עם מחלות קשות. ג'קסון החליט להכיר לבאשיר שני ילדים שעזר להם: דיוויד רוטנברג (דייב-דייב) וגאווין ארוויזו. כל המשפחה הוזמנה לנוורלנד לטובת צילומי הריאיון. לבסוף, באשיר בחר להציג רק את הסיפור של גאווין בן ה-13, למרות שגם רוטנברג נכח במקום.
גם אחרי יום הצילומים עם גאווין ודייב-דייב, ג'קסון לא יצר קשר עם משפחת ארוויזו או ניסה להתחבר אליהם. המשפחה נשארה לילה נוסף בנוורלנד ואילו ג'קסון עזב את החווה מיד עם סיום הצילומים – ולא התאפשר למשפחה ליצור עמו קשר נוסף.
ש: ובשלב הזה [אחרי הצילומים], יכולת להשיג את מייקל ג'קסון בטלפון אם רצית?
ת: לא, אחרי מרטין באשיר, הוא לא נתן לי אף מספר טלפון, כי הוא עזב, כאילו, או באותו יום או שביום אחרי הריאיון עם מרטין באשיר, ולא היו לי מספרי טלפון אחרים.
(מתוך העדות של גאווין ארוויזו בבית המשפט, 2005)
הם לא ראו או שמעו שוב ממייקל ג'קסון עד אחרי השידור של הסרט, בפברואר 2003. כאמור, בעקבות הסרט והריאיון המשותף של ג'קסון וארוויזו התחוללה סערה בתקשורת אשר הציפה מחדש את הטענות נגד ג'קסון משנת 1993. התקשורת החלה במצוד אחר משפחת ארוויזו. אנשיו של ג'קסון ניסו להילחם בפרסום השלילי והחליטו לקיים מסיבת עיתונאים עם משפחת ארוויזו במיאמי.
המשפחה טסה למיאמי יחד עם השחקן כריס טאקר, כדי להשתתף במסיבת העיתונאים ולתמוך בג'קסון. מסיבת העיתונאים לבסוף בוטלה וג'קסון ומשפחת ארוויזו חזרו לנוורלנד ב-7 לפברואר, והמשפחה נשארה שם לסירוגין, עד ה-12 במרץ.
ב-23 בפברואר שודר הסרט "מייקל ג'קסון משיב מלחמה" שהציג את המניפולציות של באשיר על ג'קסון והעריכה המגמתית של הסרט שלו. בלילה שקדם לשידור הסרט (ב-22 לפברואר) משפחת ארוויזו צילמה ריאיון תומך לטובת סרט התגובה והסבירו את הקשר שלהם לג'קסון. הריאיון שלהם בסופו של דבר נגנז עקב אילוצי זמן. הראיון הוצג שנתיים לאחר מכן כראייה בבית המשפט:
בעקבות השידור של "לחיות עם מייקל ג'קסון", הרשויות האמריקאיות והמועצה לשלום הילד פתחו בחקירה וביררו האם התנהגותו של ג'קסון מסכנת את הילדים בסביבתו. משפחת ארוויזו המשיכה להגן על ג'קסון גם בפני הרשויות.
חשוב להדגיש שגם לאחר שהמשפחה יצאה נגד ג'קסון, הם מעולם לא טענו שג'קסון הטריד את גאווין באותו הלילה שמוזכר בריאיון (כשהאחים ישנו בחדר של ג'קסון יחד עם שני ילדיו ופרנק קאסיו). הטענות של משפחת ארוויזו מתייחסות לתקופה שהם שהו בנוורלנד אחרי שידור הסרט – אחרי שצילמו את הריאיון להגנתו - בסוף פברואר ובתחילת מרץ 2003 (בזמן שהרשויות חקרו את ג'קסון ואף תשאלו את המשפחה).
האנשים שנכחו בנוורלנד באותה תקופה העידו על התנהגות בלתי נסבלת מצדם של ילדי המשפחה. על דוכן העדים, שני אנשי צוות בנוורלנד העידו שגאווין וסטאר היו יורקים ומאיימים על העובדים, זורקים נעליים מהגלגל הענק כדי לפגוע במפעיל הפארק, הפעילו את המתקנים לבד וללא רשות, והשחיתו את החווה בוונדליזם גס עם כתובות "תמצצו זין" על הקירות ועוד. פרודנס ברנדו, הנכדה של מרלון ברנדו (אז בת 7), וריו וסימון בני הדוד של ג'קסון (אז בני 9 ו-13) שהו גם בהם בחווה באותם ימים. הם העידו בבית המשפט שהבנים נהגו באלימות בחווה, הציקו להם ואף הטרידו אותם.
בתקופה שאחרי "לחיות עם מייקל ג'קסון", ג'קסון עצמו העדיף להתארח אצל חבריו במיאמי ובבית מלון בבוורלי הילס תחת שם בדוי (קנת' מורגן) למספר ימים. בבית המשפט נחשפו רישומי טלפון ומסמכים שהראו שג'קסון שהה בבית מלון בין התאריכים 19-20 בפברואר, וב-6-9 במרץ. ב-21 בפברואר ג'קסון חגג את יום ההולדת הראשון של בנו בבית משפחת מלניק במיאמי עם שלושת ילדיו וככל הנראה שהה שם יומיים נוספים.
משפחת ארוויזו חילקה את הזמן שלה בין נוורלנד לדירה של בן הזוג החדש של ג'נט ארוויזו - ג'יי ג'קסון (אין קשר למשפחת ג'קסון). בין ה-25 לפברואר ל-2 במרץ, הם התארחו בבית מלון וישנו אצל ג'יי ג'קסון. על פי התיעודים והקבלות, הם ביקרו מספר פעמים במרפאת שיניים, מכון יופי ויצאו למסעי קניות - על חשבון ג'קסון.
מאוחר יותר משפחת ארוויזו יגידו שבאותם ימים (ה-20 בפברואר עד ה-12 במרץ 2003) ג'קסון ואנשיו החזיקו אותם בשבי בניגוד לרצונם תחת איומים - ותכננו להעלים אותם. הם בנוסף יטענו שאז ג'קסון הטריד מינית את גאווין ונתן לילדים משקאות אלכוהולים.
ב-12 במרץ, 2003, משפחת ארוויזו עוזבת את נוורלנד - והפעם לתמיד. שבועיים לאחר מכן (ב-24 במרץ) ג'נט ארוויזו שוכרת באופן רישמי את עורך הדין וויליאם דיקרמן שמתחיל התכתבות מול עורכי הדין של ג'קסון עם דרישות שונות. משפחת ארוויזו דרשה בחזרה את כל המכתבים, הכרטיסים, ההקלטות והסרטונים ששלחו או הקליטו בשביל ג'קסון. הם בנוסף ביקשו את החפצים שלהם שנשארו בנוורלנד ודרשו שג'קסון ישלם על יחידת האחסון בה שמרו את הרהיטים שלהם אחרי שעזבו את דירתם בלוס אנג'לס.
בין עורכי הדין היתה התכתבות ארוכה בנוגע לאופן שבו המשפחה תקבל את החפצים ומי אמור לשלם את החשבון על האחסון. במכתביו טען דיקרמן שאנשים של ג'קסון עקבו אחרי משפחת ארוויזו והטרידו אותם לאחר שהמשפחה עזבה את נוורלנד. עם זאת, באף חלק במכתביו לא הוזכרה ולו טענה אחת על הטרדה של ילדים או על החזקת המשפחה בשבי.
בחודש מאי עוה"ד וויליאם דיקרמן מפנה את משפחת ארוויזו לעורך דין אזרחי אחר, לארי פלדמן – אותו פרקליט אזרחי שניהל את ההסדר של משפחת צ'נדלר בתביעה מול ג'קסון עשר שנים לפני כן. לפי עדות המשפחה, גם בשלב הזה גאווין עדיין לא טען בפני אף אחד שעבר הטרדה. אז פלדמן מפנה את משפחת ארוויזו לאדם נוסף שהיה מעורב בפרשת ג'ורדן צ'נדלר ב-1993: חברו הפסיכיאטר סטנלי כץ, שביצע את ההערכה הפסיכולוגית לג'ורדן צ'נדלר.
אחרי השיחה בין גאווין ארוויזו לד"ר סטנלי כץ, עורך הדין לארי פלדמן ניגש למשרד התובע המחוזי של סנטה ברברה ומדווח להם על הטענות של ארוויזו נגד ג'קסון. בזאת התחילה חקירה ארוכה שתוביל למשפט המתוקשר על הטרדה מינית, קשירת קשר וחטיפה – שהסתיים בזיכוי של ג'קסון.
בבית המשפט התביעה תנסה להציג את גאווין, סטאר, דוולין וג'נט ארוויזו כאנשים תמימים וחסרי ישע, נוצרים אדוקים שגורלם התאכזר אליהם והם נפלו קורבן לקונספירציה גדולה של ג'קסון ואנשיו. במהלך המשפט נחשפו עוד הונאות שהאם ביצעה בעזרת ילדיה, מה שהוביל לפתיחת בהליכים פליליים נגדה שהסתיימו בהודאתה באשמה ובעסקת טיעון. ג'קסון, מאידך, זוכה מכל אשמה.
בפרק הבא: על ההאשמות של משפחת ארוויזו והמשפט שהביא לזיכוי של ג'קסון
מקורות:
Court Transcript - Gavin Arvizo March 10, 14-15, 2005
Court Transcript - Rijo and Simone Jackson May 17-18, 2005
Court Transcript - Chris Tucker May 26, 2005
"Living With Michael Jackson" ABC special
Frank Cascio – My Friend Michael: An Ordinary Friendship with an Extraordinary Man (William Morrow, November 15, 2011)
Memorandum regarding the use of J.C. Penney issues in defense opening statement (February 28, 2005) http://www.sbscpublicaccess.org/docs/ctdocs/022805memojcp.pdf